בדרך כלל אנחנו לא זוכרים חלומות אבל משום מה זכרתי חלקים שהלואי ולא
היתי זוכרת. זכרתי את אותו הרגע שהאיש המכוסה פנים התקדם לעברי והבחין בי והיתה בו
כוונה להרוג אותי, למה?!
קמתי בבוקר מזיעה מסיוט הרמתי את עצמי מהמיטה נכנסתי למקלחת התארגנתי
ויצאתי לצבא היה זה יום חמישי והשעה היתה שש וחצי בבוקר ההרגשה של בוקר יום חמישי
נותנת הרגשה טובה. בדרכי חלפתי על הבית של דורימון, דורימון היה בדיוק ברגילה
מהצבא, הגעתי לתחנה שבכניסה למושב וחיכיתי לאוטובוס
חלף לא מעט זמן והוא הגיע
תפסתי את האוטובוס ושוב הטריד אותי החלום המוזר הזה, הציף אותי בשאלות
כמו אם החלום מנסה לומר לי משהו. הגעתי לבסיס היום הזה עבר כמו כל יום בשגרהקצת
דרמה בין החיילים, עבודה שבדקה ה-90. חזרתי הביתה היה כבר בערך שש וחצי אחר
הצהריים.
קבעתי עם טלי, אורי ותום ממושב ליד ואמרתי לדורימון להצטרף אלינו לשבת
קצת בואדי. ישבנו במעין מקום הראוי לישיבה מין ספסלים מחמר, ותום ואורי פתחו
נרגילה ופתחנו בשיחה הרגילה שלנו שמתי טלי תודה שהיא דלוקה על יאיר גבר שהכירה
בבסיס ולא מפסיקה לדבר עליו והמשכנו בשיחות נוספות. לרגע מסויים הבחנתי במשהו מנצץ
שהפריע לי בעין קצת לא הרבה זמן מעבר לשיחים ליד הנחל שעובר ממש לידינו אמרתי לכולם
שיש לי שיחה חשובה לעשות ושאני כבר באה לא באמת, הלכתי לבדוק מה זה היה זה פשוט
סיקרן אותי תמיד היתי ילדה סקרנית היו כל הזמן אומרים לי "הסקרנות הרגה את
החתול" מה שלא הפריע לי כל כך... התקדמתי לעבר הניצנוץ, זו היתה אבן שקופה
בוהקת והיה לה צבע אדמדם לא ברור כזה שקוף מוזר. התקרבתי להרים אותה וברגע שנגעתי
בקצות האצבעות שלי היה מעין הבזק קל כזה זה לרגע זה ממש הפחיד אותי אז התרחקתי
מהאבן וחזרתי לאחרים. "זו היתה שיחה ארוכה מה כבר קרה שהתעקבת הרבה?"
אמר לי תום אז טלי בתגובה ענתה "כן בזמן האחרון את הרבה בפלאפון" אמרה
בעוקצנות בכל אופן עניתי להם שהיתה לחברה שלי איזה מריבה עם אחת החיילות והיתי
צריכה לדבר איתה על זה. כבר ישבנו קרוב לשעה ביחד והחלטנו לחזור לבתים בדרך חזרה דורימון
הבחין שמשהו אצלי מוזר היתי דיי מתוחה מהאבן הזאת שם "הכל בסדר" שאל
אותי דור, עניתי לו שכן ושאני סתם עייפה מחוסר שינה... המנתי אותו אליי קצת
נכנסנו אלי הביתה ועשיתי לנו ארוחת ערב חביתה עם ירקות וגבינות,
והעברנו אחר כך את הזמן ביחד עם המשפחה שלי צחקנו קצת
היה זה כבר עשר בלילה והחלטנו לצאת אני ודורימון לבית ריק של חבר
מיישוב ליד. הגענו לבית של הידיד וקיבלו אותנו יפה, ישבנו בחצר אני לא שותה אבל הם
שתו, כולם כולל דורימון ורקדנו וצחקנו בקיצור בילינו הרגשתי קצת סחרחורת קלה אז הלכתי
לשתות מים שהיו על שולחן וכשמזגתי חשתי שאני הוזה משהו שעובר מאחורי במהירות הסתובבתי
לבדוק מה זה היה וזה היה הוא
האיש עם הגלימה מכוסה הפנים,
נבהלתי והתעלפתי.
המשך יבוא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
