סיפורי מקפליי

פרק 12

פרקים קודמים-

כשיצאתי אני מיהרתי כלכך עד ש...

-בום

נתקלתי בילדה אחת בגילי פחות או יותר...

"לאן את ממהרת כלכך??"שאלה לינדה.

"אני מחפשת מקום שנקרא 'רייגיים'"אמרתי.

"הנה זה"אמרה והצביעה על הבניין הענקי שעמד מולנו.

"בא לך להיכנס איתי?..להינות קצת מהחיים??"שאלתי בתקווה שתסכים.

"בטח"אמרה מחויכת ונכנסנו.

"זה לא סתם ככה....שוחד זו עבירה חמורה ביותר גברתי הצעירה "אמר והדגיש את הצעירה.

"טוב בנות חכו פה...אני הולך להביא כמה מסמכים"אמר השומר ההוא ואנחנו הנהנו.

הוא יצא ואני הסתכלתי על לינדה ואמרתי..

"אני הולכת להיכנס למועדון הזה ויהי מה!"עניתי ויצאתי מהמשרד לעבר המועדון

כשלינדה משתרכת מאחוריי.

"אוקיי בנות הבאתי מסמכים אז רק תחתמו פה ו.."אמר ונעצר.

"לאן הן נעלמו??"שאל את עצמו.

"מספר 2 אני צריך אותך דחוף.."אמר השומר למכשיר הווקי טוקי שלו.

"אם חשבתן שתברחו ממני ותצאו מזה נקי ...תחשבו שוב" אמר.

הפרק-

   *מנקודת מבטה של ג'יין*

ראיתי 2 בנות פורצות למועדון בסערה ונעצרות ליד הבמה ...

אחד השומרים שנכנס למועדון צעק "הנה הן שם!"

ואז ראיתי 2 דמויות רצות על הבמה ראיתי בבירור מישהי שדומה לרוני,אלא אם כן..."רוני??!!?" צעקתי.

הילדה הסתובבה כנראה בגלל 2 השונרים שרדפו אחריהן...זאת לא רוני..

 מאחורי המסך הלבן ההוא שעל הבמה ראינו אותן רצות ואז את 2 השומרים המטורפים הללו.

*מנקודת מבטה של רוני*

"רוני????" שמעתי את ג'יין קוראת לי...פתאום הבנתי שהיא לא יודעת מי אני...

בגלל כל האורות המסנוורים שהיו על הבמה אז הסתכלתי על השומרים והמשכתי לרוץ.

רק שרצנו מהר יותר ונתקלנו באותו אחד מהמטוס..המרגיז הסדרתי הזה...

"היי רובי"אמרה לינדה מתנשפת והוא צחק והסתכל עליי בחיוך.

"תכיר רובי-רוני רוני-רובי"אמרה לינדה במהירות.

"מאיפה?"שאלה לינדה.

"אתן שם.....אל תזוזו מהמקום"אמר השומר ההוא.

"מהר רוצו לפה"אמר והכניס אותנו לחדר ההוא או שיותר נכון הוציא אותנו.

"פיוו"אמרנו שתינו מתנשפות מזיעות והלכנו הביתה ביחד.

עוד פעם ג'יין מתקשרת אליי מה היא חושדת בי אע?.

"הלו?"אמרתי בקול ישנוני בכוונה.

"את בטוח בבית?"שאלה ג'יין.

"כן"אמרתי מפהקת הפעם מעייפות אמיתית.

"טוב...תחזרי לישון...עוד 10 דקות ואנחנו חוזרים טוב?"אמרה ג'יין בקול חמוד.

"טוב"אמרתי מפהקת (עוד פעם..)

"לינדה!!!!" צעקתי.

"אההה??"אמרה כאילו רק עכשיו התעוררה.

"עוד 10 דקות הם מגיעם הביתה ומגלים שאני לא בבית...מה נעשה?"שאלתי.

"רצים!!" צעקה והתחלנו לרוץ כמו מטורפות אל עבר הבית שלי.

"תודה...שעברת איתי את כל מה שעברנו היום.."אמרתי.

"אין בעיות..אני מקוה שנראה אותך בבית ספר"אמרה בחיוך.

"גם אני מקווה"אמרתי.

"הפכת להיות חברה שלי...רק תשתדעי...מה השעה חוצמזה?"שאלה.

"3:22"עניתי.

"וואו..רצינית?..הזמן עבר מהר יחסית למה שעברנו.."אמרה.

"אני צריכה ללכת נדבר מחר?"שאלה ורשמה את מספר הפלא' שלה בפלא' שלי

"בסדר..ביי"אמרתי.

"ביי"אמרה והלכה.

חזרתי הביתה ובלגנתי את המיטה, ואת השיער, הורדתי את האיפור ששמתי,לבשתי פיג'מה והיה צלצול פעמון

"נו אז נכנסתי או לא?"מלמלתי בשעשוע לעצמי וירדתי לפתוח להם את הדלת. למרבה ההפתעה כולם היו שם...

"הם ישנים אלנו היום"אמר דאגי בחיוך וקרץ לי בצחוק,ניראה כאילו ידע שהייתי שם 'איתם'...

שמתי את הפרק כי באלי...ושיעמם לי...אז לילה טוב שיהיה לכם=)...וסורי שיצא פרק קצר..

ותגיבו אע?