פרק 14
*מנקודת מבטה של ג'יין*
דאגי כבר חזר הביתה..
"היי"אמרתי.
"היי"ענה.
"נו.....אז איך רוני?...מתרגשת?.."שאלתי.
"ממש לא...היא רוצה לחזור הביתה למיטה שלה"צחקק דאגי.
"ואו...אתה יודע?...היא נראתה מאוד עייפה"אמרתי.
"כן...אולי היא לא ישנה עד שחזרנו.."אמר דאגי.
"כנראה......זה באמת יהיה מוזר אם היא זאת שהייתה במועדן אתמול"אמרתי.
"מה פתאום!! הם לא היו מכניסים אותה במילא"חייך דאגי משועשע.
"חוץ מזה...איך את מרגישה?"שאל.
"אני בסדר...והיצור\ה גם בסדר"חייכתי חיוך מרוצה.
פתאום הפלא' של דאגי צלצל.
*השיחה*
*מנקודת מבטו של דאגי*
"הלו?"שאלתי.
"הלו...זה דאגי?"שאלה.
"כן...מי זה??"שאלתי.
"זואי...כבר שכחת אותי?"שאלה זואי.
"זואי?...אהה זואי"אמרתי והבחנתי בפניה הזועמות של ג'יין וחייכתי.
"שמעתי שחזרת"אמרה זואי.
*מנקודת מבטה של ג'יין*
"זואי?...אהה זואי"אמר דאגי והתחלתי לכעוס.
"כן בטח שאפשר להיפגש היום בערב"חייך.
הפכתי להיות אדומה מכעס......
"טוב ביי"אמר וניתק..
"מה זה אמור להביע 'כן בטח שאפשר להיפגש היום בערב' ??"שאלתי עצבנית.
"בתור ידידים...ואם יקרה משהו שלא היה בתכנון
אני אסביר לה שאנחנו רק ידידים ושיש לי מישהי....מאוד חמודה!!"אמר לי בחיוך.
"טוב"התרככתי.
"אבל....אתה חוזר ב-10:00 בדיוק"אמרתי.
"כן המפקדת"צחק דאגי ונישק אותי.
"טוב.."עניתי שלווה.
*בבצפר*
*מנקודת מבטה של רוני*
כשנכנסתי לבצפר כולם בהו בי כאילו נפלתי מהירח.
"רוני!!"לינדה צרחה לי.
"היי"אמרתי.
"מה קורה?"שאלה.
"רגיל...עייפה מאתמול.."אמרתי.
"חח...כן גם אני"צחקקה.
"בואי אני אכיר לך את החברות החדשות שלך"חייכה לינדה.
"תכירי את ג'ואנה,מריסה,מקיילה,ג'ניס,מריה,לילי,',',',',"אמרה והמשיכה את הרשימה הארוכה.
"באיזה כתה את?לינדה שאלה.
"ט'2"אמרתי.
"יאא..גם אני ומריה באותה הכתה...
בואי נראה לך איפה אנחנו נלמד כל השנה"חייכה לינדה.
ואז איזה סנובית עברה לידנו ובמבט שחצני אמרה לנו
"איזה אהבלות.."צחקה עלינו אם חברותייה..
"איך קוראים לה?"שאלתי את לינדה.
"קלי"ענתה.
"ואלה נראת כמו סנובית ונשמעת כמו אחת כזאת"אמרתי.
"וגם מתנהגת כמו אחת כזאת"אמרה.
"בואנה ילדה...תורידי הילוך לפני שאני אוריד לך את השיניים"אמרתי לקלי הזאת.
"סליחה?"שאלה.
"לא סולחת"עניתי.
"תתנדפי כי את מסתירה לי את הנוף"אמרתי וסימנתי אם היד שתזוז.
"הופהה!!....תפסת אומץ על היום הראשון אה?"שאלה קלי.
"לא...ת'אמת....זה לא נקרא להיות אמיץ כשרבים איתך..את סתם דוחה שחשה מעצמה.."אמרתי בביטחון.
"הוווו..."אמרו הילדים שהקיפו אותנו.
"וואלה לא הכרתי אותך ... אז אל תחמיאי לעצמך סתם...וכשכן הכרתי אותך חשבתי 'אימא'לה איזה מכוערת חשה'
למה מי את בכלל?"שאלתי.
"הוווו"אמרו הילדים.
"איזה זונה את"אמרה קלי.
הורדתי את התיק הסתכלתי על לינדה ואמרתי לה"שמעת? איזה זונה אני"והסתובבתי בחזרה ונתתי לה שפיץ בבטן.
זהו בנתיים חייבת לזוז ביי....(תגיבו)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
&*פריקית*&
