סיפורי מקפליי

פרק 17

הפרק-

*אצל רובי*

    *מנקודת מבטה של רוני*

"בוקר טוב"אמר רובי

 כשהתעוררתי מחובקת איתו..בעוד שהוא מסתכל עליי.

"בוקר טוב.."אמרתי והחזקתי את ראשי.

"אאוץ'"קראתי בכאבים.

"נו...אז הפונץ' היה טעים?"חייך.

"חהחה"צחקתי בציניות.

"את לא יודעת איך התווכחת איתי על ה'פונץ'"צחקק רובי.

"מאיפה לי שזה אלכוהול?"שאלתי.

"חוצמזה...לינדה פה?"שאלתי.

"לא..."אמר.

"רוצה אני אקפיץ אותך הביתה?"שאל.

"תודה.."חייכתי במתיקות.

"מה השעה?"שאלתי.

"שבע בבוקר"חייך.

"אהה...אעאעהאעהאעאעהעעאה"צרחתי כמו משוגעת

ובמטרה לקום מהמיטה הסתבכתי עם הסדינים ונפלתי על הרצפה

בעודי מנסה לצאת מהסדין..."אני בסדר,אני בסדר"קראתי והנפתי בידי למעלה.

שמעתי אותו צוחק

 'איזה מאמיייי איזה צחוק יפה יש לו!! אני אוה..אני מחבבת אותו....

או שלינדה צדקה האם אני מאוהבת?ברובי?'חשבתי.

"אהו...את איתי?"שאל.

"הא?..אה..כן בטח"אמרתי.

"אני צריכה להתלבש"אמרתי.

"שמתי לב"אמר והסתכל על החולצה הענקית שהיתה לי כמו שמלה.

"אהמ...מתי לבשתי את ה'שמלה' הזאת?"צחקקתי.

"חשבתי שיהיה לך נוח ככה ומכיוון שהיית שיכורה ולא ידעת איפה נמצא מה...אז.."אמר ונעצר.

"אני חושבת שהבנתי.....תודה!"חייכתי בתמימות.

ואז חזרתי לעצמי.."אז אני מתלבשת ויוצאים?"שאלתי.

"כן..בכיף"אמר.

"יואוו.....ג'יין כל-כך תהרוג אותי!!!"אמרתי בפחד.

"ג'יין?..מי זאת?"שאל.

"אחותי הגדולה.."אמרתי.

"את גרה אם אחותך הגדולה?"שאל.

"כן.."אמרתי.

"איזה מגניבב"אמר.

"אני גר אם ההורים ואחותי הקטנה עד שאני ילך לצבא ואז אני עובר דירה.."אמר.

"איך קוראים לאחותך?"שאלתי.

"קריסטי"אמר בחיוך.

"את בטח מכירה אותה"אמר.

"לא...מאיפה?"שאלתי.

"מהבצפר"אמר.

"אהה..."אמרתי.

"עדיין לא ממש"אמרתי.

"טוב...בואי.."אמר.

אני לבשתי-

שורטס 'בלון'.

נעלי אולסטאר שלבשתי אתמול.

חולצה רגילה שעליה כתוב 'לונדון בייבי'

"אתה בטוח שאחותך תסכים שאני אלבש בגדים שלה?"שאלתי.

"כן...היא תהיה חייבת.."אמר.

"הו..אוקיי"עניתי ויצאנו לכיוון האוטו שלו.

יש לו במוו שחורה.

"אז..."אמר כשנסענו כבר.

"אז..?"שאלתי והסתכלתי עליו.

"יש לך חבר?"שאל.

"לא.."עניתי.

"אבל קשה לומר שלך אין.."אמרתי וישר חשבתי על קלי.

"כן הא?"אמר.

"טוב...היה נחמד לדבר איתך אבל את צריכה לרדת פה או לא?"שאל.

"כן...בוא איתי..אם בא לך כמובן..."אמרתי.

"סבבה"אמר והחנה את האוטו בקרבת מקום.

הוא נעל את האוטו ונכנס איתי הביתה..

"טוב אז ברוכים הבאים לבית שלי"אמרתי והכנסתי אותו.

"בית יפה"חייך

ואני כבר שתיתי את השוקו שלי ועשיתי לו קפה כמו שהוא ביקש.

"היה כיף אתמול חוץ מהקטע של הבריכה"אמרתי לוגמת מהשוקו.

"כן הא?"צחק רובי.

"בחיי שאני לא מוצאת אותה בשום מקום"שמעתי את ג'יין.

"היי"אמרתי והבהלתי את ג'יין.

"היי...איפה היית???....למה לא חזרת בזמן??....עאלק 'אני אחזור בול בזמן'...ומיזה?"שאלה ג'יין.

"כןן...אני הייתי אצלו"אמרתי והצבעתי על רובי.

"לא חזרתי בזמן כי שכחתי"שיקרתי.

"וזה רובי...."עניתי.

"היי רובי"אמרה ג'יין.

"היי ג'יין.."חייך חיוך שהמיס אותי.

"מאיפה אתה יודע את השם שלי?"שאלה.

"רוני סיפרה לי"אמר.

"וואו אתה גבוה"אמרה והסתכלה עליו.

"חח...זה לא שאני גבוה, זה שרוני קטנה ממני"אמר.

"אה..אהמ..אם מותר לי לשאול בן כמה?"שאלה.

"18"צחקק.

"אה..אהה.."אמרה והסתכלה עליי במבט של 'אני רוצה הסבר לכל הזה'

"טוב רובי היה נעים להכיר אותך אבל אני רוצה ללכת לנוח...ואת!"אמרה ג'יין והצביעה עליי.

"לא זזה מילמטר מהבית"אמרה.

"טובב"עניתי.

"אחות חמודה יש לך"צחק רובי.

"נכון...אז מה אם קלי??..זתאומרת...

היא בטח דואגת לך הרי מאז שהתעוררת לא התקשרת.."אמרתי.

"אהא..."הוא צחק.

"מה מצחיק?"שאלתי.

"מצחיק שכשאת מנסה להסתיר את זה שאני מוצא חן בעינייך וזה לא יוצא לך.."חייך.

"חהחהחה...אתה לא חושב שאתה מחמיא לעצמך סתם ככה?"שאלתי.

"לא.."חייך.

"דווקא אני חושבת.."אני אמרתי.

"אז מה אם את חושבת.."צחק.

"אני חושבת שאתה מתנהג ממש מגוחך"אמרתי.

"אולי אני אוהב אותך ואולי לא.."חייך חיוך מסתורי.

"באמת??..זתאומרת....ממש לא אכפת לי..."אמרתי.

"חחח....אני חושב שממש אכפת לך"אמר בחיוך

 ונישק אותי.

איך יצא הפרק?..תגיבוו