פרק 1.
'טרררטרררטררר'
השעור המעורר שלי לא איחר לצלצל.
"בוקר טוב אליסון"קפצה אמא.
"בוקר מושלם"עניתי.
"נכון ובשביל הבוקר הזה החלטנו אני ואבא שלך להפתיע אותך...
ואת נוסעת לאחד מבתי המלון של אביך לחופשה קצרה"חייכה.
"פול מקרטני יהיה שם"צחקקה בהתרגשות.
"אויש...אמא!פול מקרטני??"שאלתי.
"אני אפילו לא אוהבת אותו"עניתי לעצמי.
"אבל אני כן....הייתי שמחה ללכת במקומך"אמרה.
"אז תלכי"אמרתי והסתובבתי לצד השני.
"אבל..."אמרה.
"תמיד יש אבל..."אמרתי.
"אבל אני עובדת ולצערי אני לא יכולה לנסוע"אמרה בעצב.
הסתכלתי עלייה במבט מתחנן...
"בבקשה אמא אני מתחננת...פול מקרטני?"אמרתי...כלכך לא רציתי לקום מהמיטה.
"אליסון! תתארגני כי את יוצאת בעוד..."אמרה והסתכלה על השעון.
"חצי שעה אם לא פחות.."חייכה חיוך תמים ויצאה.
"חוצמזה...החיים שלי נפלאים"מלמלתי.
התלבשתי וירדתי
*אוקיי,אוקיי אז ככה...*
קוראים לי אליסון שיי
ואני הבת של בעל רשת בתי מלון..
ושל אשת עסקים מצליחים...
כן אני עשירה...אני בת 13...
וכולם אומרים לי שאני מפונקת...
אבל אני לא..
אין לי אחים או אחיות בגלל זה
יש לי את פודינג הכלבה הכי חמודה שיש.
כשההורים נוסעים לכל מיני מקומות בשל עסקים
הם משאירים לי כרטיס (אשראי) חירום..
אה...וגם את הבייבי סיטר שלי אנדי.
ואם לספר עליי...אז אני בסכ"ה בנאדם נחמד.
*עכשיו בואו נחזור להווה*
לבשתי טייצ'ים שחורים ארוכים ומעל חגורת ניטים יפה.
לבשתי חולצת שרוולים ירוקיה עם מעיל פרוותי לבן בלי שרוולים מעל.
וגם נעליי נייק ירוקות...
ירדתי למטה אם המזוודות שבאורח פלא היו ארוזות.
"קדימה מותק תיכנסי לאוטו"אמרה אמא.
"נכנסתי לאוטו מה עכשיו??"שאלתי.
והיא ישר התיישבה מול ההגה.
*לאחר שעתיים*
"קדימה מותק"אמרה אמא.
"אני אוהבת אותך,תיהני"אמרה בחיוך.
"גם אני...ותודה"עניתי והיא נסעה.
התיישבתי בלובי וחיכיתי לאבא...
כבר נמאס לי לראות את הדלת הראשית נפתחת וזה לא אבא..
כך שניסיתי את מזלי אצל הפקידה..
"שלום..איך אני אוכל לעזור לך מיס?"שאלה הפקידה.
"היי אני אליסון שיי....אני מחכה לאבא שלי די הרבה זמן...
את יכולה לבדוק מה איתו?"שאלתי נינוחה.
"הו...מיס שיי..אני מצטערת אבל אביך לא הגיע היום והבטיח להגיע מחר
הוא אמר לי לתת לך כרטיס לסוויטה המלכותית...תיהני"אמרה הפקידה.
"ואו...איזה שוק"מלמלתי כשנכנסתי למעלית.
"ככה זה כל פעם איתו"הוספתי כשיצאתי מהמעלית מיהרתי כלכך
עד שנתקלתי בילד בן 15 לפחות
"סליחה"אמר בהתנצלות.
"סלחתי"אמרתי עצבנית ונכנסתי לחדרי במהירות.
"ואו..איזה סנובית"צרח אותו אחד מאחורי הדת.
אך לא שמתי לב אליו וישר נכנסתי להתקלח.
אחרי שהתקלחתי שמתי על עצמי חלוק והלכתי לעבר הארון
בעודי מנקה את השיער עוד לפני הספקתי להגיע לארון שמעתי צלצול בדלת.
פתחתי את הדלת מה אני רואה? החצוף שקרא לי סנובית.
"מה אתה רוצה?"שאלתי.
"זה נפל לך"אמר והגיש לי את ה-mp4 שלי.
"אה..תודה"עניתי לוקחת את הmp בחזרה.
"אז איך קוראים לך?"שאל.
"אליסון..ולך?"שאלתי מכניסה אותו לחדרי.
"דאגי"ענה.
"נעים להכיר"אמרנו שנינו ולא לקח לי הרבה זמן להבין-
שאני עומדת מולו עם חלוק...
"כןן....חכה שניה"אמרתי ולקחתי איתי את הבגדים לעבר האמבטיה.
לבשתי גופיה ושורטים פשוטים ונעלי בית רגילים.
"אז...סליחה על מה שקרה במסדרון היום"אמרתי.
"פשוט הייתי נורא עצבנית"הוספתי.
"לא נורא....קורה לכל אחד.."צחק דאגי.
"טוב..."עניתי.
"אז אליסון...היה נעים להכיר אותך...אבל אני צריך ללכת ביי"אמר דאגי וברח.
"ביי"מלמלתי חזרה.
"אוףף"הוספתי והתיישבתי על המיטה.
*למחרת בבוקר*
התיישבתי למטה בלובי בעודי מחכה לאבא שהבטיח לבוא.
ואז הוא היה שם...דאגי!.
"היי"זרק לעברי.
"היי"עניתי.
"מה את עושה פה?"שאל.
"מחכה"אמרתי.
"למי?"שאל.
"לאבא שלי"עניתי.
"רגע...מה שם משפחה שלך?"שאל.
"שיי"עניתי.
"ואו..אהמ...ואוו"אמר.
"כן...מה שם משפחה שלך?"שאלתי.
"פוינטר"אמר ועוד פעם ברח,איזה ילד מוזר.
חיכיתי שם חצי שעה בערך עד שאבא הגיע.
"היי מותק שלי"אמר.
"היי אבא"אמרתי בכעס.
"חח...תרגעי..התעכבתי בעבודה כל היום אתמול.."אמר.
"כן..שמים לב...אבל אם היית שם לב אלי"אמרתי.
"אלי...מאמי..אני שם לב אלייך את הכל בשבילי...את ואמא שלך"
אמר בדרמטיות מוגזמת מה שגרם לי לצחוק.
"רואה?"אמר.
"אני אוהבת אותך"קפצתי עליו בחיבוק.
"גם אני מאמי אבל עכשיו בואי נלך כי מחכה לנו פגישה עם פול מקרטני"אמר בחיוך.
''הו הסיוט שלי מתחיל...עכשיו' חשבתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
&*פריקית*&
