פרק 2
*למחרת בארוחת בוקר*
'למה השם הזה לא יוצא לי מהראש....פוינטר?'חשבתי.
"היי"דאגי הקפיץ אותי מאחורה
"אז מה...אבא שלך הגיע בסוף?"צחקק.
"כן.."עניתי.
"אליסון...."שאל.
"מה"עניתי.
"אני עושה מבחן קבלה ללהקה...תאחלי לי בהצלחה"חייך.
"ואו...באמת?.....בהצלחה..על מה אתה מנגן?"שאלתי.
"אני שר ואני מנגן על באס.."אמר מחייך חיוך ענקי מהקודם.
"ואו...הייתי הולכת איתך בשמחה"אמרתי.
"אז בואי."אמר.
"אבל אבא רצה להראות לי משהו....."אמרתי בבאסה.
"אה...זה באמת באסה.."אמר.
"צודק"עניתי.
"טוב..המבחן אמור להיערך עכשיו אז נדבר כבר?"שאל.
"כן...לך תראה להם מאיפה משתין הדג"צחקתי.
"אני אראה"אמר והלך.
"או-קיי...בסדר אבא"עניתי לשיחת הפלא'.
"טוב..אני באה ביי"אמרתי.
*במוזאון*
"את רואה מותק?..זה הציור של מונה ליזה" אמר אבא.
"הא..מה??...לא ברצינות...מה שאלת?"אמרתי בעוקצנות.
"בגלל זה הכרחת אותי לבוא לכאן?"שאלתי.
"כן"אמר והמשיך לטחון לי בשכל.
"את רואה זה הציור של וואן ג..."אמר והמשיך ברשימה הדי ארוכה שלו..
*במבחן הקבלה*
"התקבלת"אמר הבלונדיני ההוא.
"ואו...באמת...ישש"צעק דאגי מאושר.
"אז זה רשמי אני בלהקה שלכם עכשיו?"שאל.
"כן"ענו ה-3.
"יששששש"צרח חזק יותר הפעם.
*במלון*
"אני כלכך עייפה"אמרתי.
"מעניין למה!"הוספתי מסתכלת עליו.
"למה זה לא עניין אותך?"שאל אבא..הנהנתי לשלילה.
"למה?"
משכתי בכתפיי ואמרתי..
"זה משעמם"בחיוך.
"טוב..פעם הבאה נלך לאן שאת רוצה"חייך אבא.
"יש"צחקתי.
"בוא נשב ההליכה במרחבי החלל הענקי של המוזיאון עייף את הרגליים שלי"צחקתי.
"התקבלתי!!!"צרח דאגי במרחבי המלון.
"התקבלתי והתקבלתי"התלהב דאגי.
"את מכירה את הבחור הזה?"שאל אבא במבטא קצת רוסי.
"כן...קצת"אמרתי.
"התקבלתי"צעק לי לאוזן והתיישב לידי..
"ממש לא שמים לב"צחקתי.
"טוב ביי....אני צריך להודיע לאמא שלי ולאחותי שהתקבלתי"אמר וצרח את המילה האחרונה ואז הלך.
"בחור מוזר"אמר אבא.
"כן.."אמרתי בחיוך על פני.
"טוב....תתארגני מחר נוסעים למלון בספרד"אמר אבא.
"ספרד?"שאלתי המומה.
"כן.."אמר והלך.
"אני לא מאמינה!"אמרתי.
"על מה?"צץ דאגי מהמעלית מחויך.
"אני כלכך לא מאמינה שהתקבלת!"שיקרתי.
"כן...הא?"חייך.
כלכך לא רציתי לומר לו...כלכך לא רציתי ללכת.
"היי את איתי?"שאל.
נתתי לו נשיקה קטנה בשפתיים וברחתי .
הוא נשאר המום במקום...בדיוק כמוני..
''טיפשה טיפשה פשוט טיפשה למה עשית את זה למה???...'אמרתי לעצמי.
'אבל הוא חמוד ולא רציתי לקלקל לו את השמחה..'עוד פעם אמרתי לעצמי.
'מפגרת זה מה שאת מפגרת מפגרת..עכשיו הוא יצחק עליך'אמרתי.
'אני לא צריכה להגיד לו כלום עד שנעזוב..זהו החלטתי..'אמרתי לעצמי
"אני ממש צריכה להפסיק לדבר לעצמי"מלמלתי לעצמי כשיצאתי מהמעלית.
*צלצול בדלת*
"מה אתה רוצה?"שאלתי.
"מה זה היה הנשיקה הזאת?"שאל.
משכתי בכתפיי.
"לא יודעת"הוספתי.
"אז..."אמר והחזיר לי נשיקה קטנה.
"את חמודה.."חייך.
"גם אתה"אמרתי.
"טוב אני צריך ללכת"אמר וכנראה שהרגיש מוזר.
'לך...למרות שזאת הפעם האחרונה שאנחנו ניפגש'חשבתי.
"ביי"אמרתי.
"ביי"ענה בחיוך והלך.
נו איך??...תגיבווו!!
ספוילרים רק למנוים...
אה ויש לי כפתור לינקוק חדש...לבנתיים...
אז...לנקקו אותי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
&*פריקית*&
