שחושבים על זה לעומק..
שאני תמיד רואה סדרות כמו אקסטרים מייקאובר.. אני אומרת איזה משפחות מאוחדות, אך הן מסתדרות ביחד, כולם דואגים אחד לשני.
ושאני משווה אותם למשפחה שלי,
...
זה אפילו לא וויכוח מי יותר טוב,
הם מנצחים על השנייה.
כאילו הברזנו ולא באנו בכלל לקרב,
ועכשיו שכולנו ישבנו בסלון לסדר לאחותי מחשב,
פתאום שמתי לב.. שרק אני לא מאוחדת במשפחה הזאת..
היא עדין לא מאוחדת, אבל אני? בכלל לא קשורה לשם.
כל מילה שאמרתי פשוט הגיבו עליה,
צחקתי? אמרו לי לשתוק.
דיברתי? אמרו לי חופרת.
שאלתי? אמרו לי דיי.
כמו אפשר לסבול?
עכשיו שקיבלתי כלב, שביקשתי שנים!
אני לא נהנת ממנו.. כי הם רק נותנים לי ביקורות על איך אני מטפלת בו,
ודרך אגב, אני עושה את זה מצויין הכול לפי תוכנית של "לוחש לכלבים" ועוד המון מאמרים באינטנרט..
אבל שאני אומרת להם שהם עושים משהו לא נכון איתו הם אומרים לי: "מה את בכלל מדברת! את לא עושה כלום~ רק אמא מטפלת בו"
כתוב באינטרנט שאם לא כל המשפחה משתתפת ועוזרת בטיפול בכלב.. אז עדיף לא להביא אחד,
אבל מה זה אומר שאני לא צריכה להגשים חלום מהילדות שלי?!
כל החיים שלי אני שואלת את עצמי למה לכולם יש ולי אין!? למה!
ועד שקיבלתי אותו וכל כך שמחתי.. אין לי מה לשמוח, זה פשוט גורם לי ליותר סבל נפשי..

אולי אתם חושבים שאני חושבת שיש לי את המצב הכי גרוע בעולם! אבל אני לא חושבת ככה, אני חושבת שיש לי מצב לא נעים ולא נוח לחיות בו אבל יש אנשים שסובלים הרבה יותר ממני~
אני לא סובלת את האנשים האלה שרק מתלוננים על כלום, כמו: "היא לא נותנת לי כסף! מזה החיים האלה איזו אמא זאת.."
ובגלל דבר כזה הם לא מדברים עם ההורים שבוע..
אני במצב כזה.. אחרי יום "סולחת" "שוחכת" ואני לא יודעת למה אני עושה את זה!
אבל זה פשוט קורה.
עכשיו, אני שואלת את עצמי.. מאיפה כל האנרגייה הזאת שיש לי כל יום שאני מחוץ לבית?
אולי ככה אני פורקת רגשות?
כל יום בבוקר בבצפר היו שואלים אותי "מאיפה כל האנרגייה הזאת?"
ההיתי אומרת שאני פשוט לא יודעת, ככה אני.
המקום היחיד שאני באמת מרגישה במשפחה... זה הצופים [שבט צבר]
אני שם מכיתה ג' [כן כן, מכיתה ג' ולא מד' כי הינו יחיסת הרבה בנות וממש רצינו אז עשינו בלאגן ונירשמנו]
כמו שלפעמים ניאס לי משם! אני ממשיכה וממשיכה כי זה מקום שאני בחיים לא יעזוב!
אני רגילה לבוא לשם כל שבוע לפחות 4 פעמים ולהנות להישתולל!

בבית, זה פשוט מקום לשיעמום.. אם היה לי בכל מקום אחר את המחשב שלי, את הטלוויזיה,את כל מה שאני צריכה.
ההיתי עוברת.
אבל אני לא יכולה כי כל החיים שלי פה.
חברות,צופים.
טוב אני חושבת שסיימתי להיום.
יום האהבה שמח לכל הזוגות, ולמי שאין? אני מאחלת שימצא את האחד או האחת ואני מאחלת את זה גם לעצמי P:

DORIN