משאלה לרזון

כבר אי אפשר ככה.

זה פשוט לא הדרך שבה אני רוצה לחיות.

אני רוצה את המחמאות ואת חוסר היכולת לנשום מהרבה זמן של ריצה.

לא סתם בטלה של אנשים שמנים.

ההורים שלי כמו זונות הלכו וקנו מלא דברים שאני אוהבת.

פאקינג אמריקה, אפילו החסה פה לא דיאטטית נראלי.

היום יום שישי, זאת אומרת הוויקנד מתחיל.

אני כ''כ רוצה לנדור נדר ולהחזיק את עצמי בידיים, אבל עם אני אשבר זה יהיה אפילו יותר כואב.

כמו ליפול מבניין גבוהה יותר.

שיט.

החלטתי לא להסתכל על המשקל שבוע שלם.

עד יום שישי הבא לא לשאול אפילו חח

אז כשאני אעלה עליו בעוד שבוע אני רוצה לצאת עם מינוס, לא רק להוריד מה שהעלתי בכמה ימים האחרונים.

fuck my life.

אני פשוט לא מתקדמת לשומקום.

אז הנה נקודת מפנה.

שמנה, תפסיקי!!!!!!!!!

כמה אפשר לדחוף זבל לפה שלך?

הירכיים שלך כבר מגיעות לרצפה כשאת יושבת על כסא!!!

זהו עכשיו אפשר לתקוע אותי בבית משוגעים רשמית, יצאתי מדעתי.

יאללה קפה בוקר נגמר, נתעדכן מחר.

אוי תודה על כל איחולי ההצלחה, כמה נחמד מצדכם.

כן כן בהצלחה גם לכם.

:|