התחלתי.כאסח.
כן. כאסח, מחדש והפעם לתמיד.
זה לא שמקודם זה לא היה כאסח,זה היה,אבל עכשיו אני חדורת מוטיבציה יותר מתמיד.
היום,כשהייתי בבית ספר,הייתה לבנות שיחה עם היועצת על דיאטות וכו'.
כ"כ לא רציתי להיות שם.
ואז זה התחיל.
פתאום אחת מהבנות שאלה על אנורקסיה ובולמיה.
כמובן שאני יכולתי לענות לה אבל העדפתי לשתוק.
דיברנו על רזון.כ"כ התמוגגתי.זה היה פשוט נפלא.
פתאום נמרח לי חיוך ענק על הפנים וכל המבטים הופנו אליי.
יש לך משהו להגיד?
לא.
את בטוחה?
כן.
לפתע נהיה שקט.כולם השתתקו.
נלחצתי.
אמרתי ליועצת שאני חייבת לשירותים.
רצתי כמו משוגעת,הרמתי את האסלה,דחפתי אצבע והכל יצא.
אח"כ חיכיתי כמה דקות בשירותים להרגע וחזרתי לכיתה.
אני לא יודעת מה הלך שם ועל מה הם דיברו באותם רגעים שלא הייתי אבל מה שכן זה היה עלי.
כשחזרתי כולם שאלו אם אני בסדר. אמרתי שהכל בסדר.
ובדיוק הגיע הצלצול הגואל. מזל.
לא רציתי להיות שם יותר.
תפריט 13.3
בוקר-2קרקרים
צהריים-חצי כדור בשר,כף אורז,חצי כף שועית
ערב-כרובית וסלט
כן זה המון.אבל כמו שאמרתי,
הכל הולכת להשתנות כי אני התחלתי בכאסח.
שבת שלום3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
