המון זמן לא עדכנתי.
לא היה לי ככ זמן.
עכשיו נכנסתי לתקופת הבגרויות,אני ככ רוצה להצליח אבל לא משנה כמה אשקיע תמיד אכשל.
מבחינת האוכל הולך לי ממש טוב.אני ממש מרוצה מעצמי.
ירדתי 5ק"ג.-זה עדיין לא מספיק ובכלל לא מספק אותי.
אמא שלי נסעה לסופ"ש עם חברותיה ואבא בעבודה.
אני שוקלת לקנות לקסעדין.
לחזור לזה שוב.
אני ככ צריכה את זה.
להתנקות מהגועל,.מרגשות האשם שתוקפות אותי כל הזמן.
חלשה.כבר אין לי כוח לעמוד על הרגלים.
כל הזמן סחרחורות, התעלפויות.
אבל כמו תמיד-אני בסדר.
מאושרת, עם חיוך על הפנים.-הכל מזוייף.
לפעמים כבר אין לי כוח ואני רק רוצה לחפור בור ולהעלם.לתמיד.
מתנתנדת בין חיים למוות. ולא.אני ל-א(!)רזה.
נמאס לי מכולם.
אף אחד לא מכיר אותי באמת ומי שחושב שכן,טועה.
כל אחד חושב שהוא יודע הכל על הכל.במיוחד על הפרעות אכילה.
לא משנה אם מי אני מדברת,איכשהו,זה תמיד מגיע לנושא של אוכל.
לא משנה אם מי אני יוצאת, זה תמיד מגיע לאוכל.
כבר נמאס לי מזה.
כולם מטיפים לי כמה אני עושה רע לעצמי, כמה זה לא יפה,
כמה שבנים לא אוהבים את זה.
לוקחים אותי להרצאות וכו'.
אבל הם לא מבינים משהו פשוט,
זה לא מזיז לי.
אני עושה את זה אך ורק בשבילי. לא בשביל אף אחד אחר.
בנות יקרות,אני מאחלת לכן את כל הטוב שבעולם כי מגיע לכן את הטוב הזה.
שיהיה לכן סופ"ש מדהים ומקסים כמוכן.
אוהבת המון ופה לכל דבר3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
