סימני שאלה בכל מקום. מצד שני , הכל ברור , יותר מידיי . והכל ביחד מבלבל ומתסכל
עייפה כרגיל .
מכירים את ההרגשה הזאת , כשאתם מנסים לעשות אגרוף , אבל היד חלשה מידיי ואתם לא מצליחים ללחוץ את האגרוף עד הסוף ?
ככה אני מרגישה כל הזמן , חלשה יבשה עייפה ומאוסה מהחיים .
בסך הכל , אני צריכה יד , שתמשוך אותי קצת , תיתן לי דחיפה קטנה קדימה , גוזל לא יכול ללמוד לעוף בלי מישהו שיראה לו איך.
תראה לי איך ? זה בכלל אכפת לך ?
באיזשהו מקום אני כן רוצה אותו .. אבל כנראה שלא עד כדי כך כי לפעמים זה קצת מרגיש כמו פשרה .. ואני נגעלת מעצמי שאני אומרת את זה .. אבל פה זה המקום להוציא את האמת לא ?
אולי כדאי כן לנסות , אולי הפעם זה כן יעבוד , אולי יגיע אלי גל של שקט בזכותך , בעזרתך.
למרות שהוא נראה אמיתי ובלי כוונות טיפשיות ומיטתיות שכאלה , אחרי הכל , קשה לי לא להטיל ספק כלשהו בכל אדם .
זה רע , כי זה רע לא לתת אמון באנשים , אבל זה גם רע לתת .
תקופה מוזרה , הכל כאילו משתנה , אבל נשאר אותו הדבר..
אולי בגלל ששום דבר לא משתנה , אני בעצמי משתנה ..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
