פתאום בשש בבוקר נחתה עליי מחשבה מפחידה רצח , כן כן , בשש בבוקר.
הבנתי , שעם כל השאיפה שלי להתבגר ולהשתנות ולהיות גרזה חדשה של עצמי , גרסה משופרת , באמת השתנתי , וזה קצת מפחיד.
פתאום אני מבינה שיותר בחיים אני לא יוכל להיות כמו שהייתי , מי שהייתי , ולעשות את מה שעשיתי , ולהנות כמו שנהניתי .
אני כל כך שמחה על הכל , לא הייתי משנה שום דבר , עם כמה שהכל הרגיש חרא ועם כמה שכל העולם נפל עליי כל כך הרבה פעמים , אני חושבת שבסך הכל הייתה לי ילדות והתבגרות מדהימה , לא להרבה אנשים יצא לעשות את כל מה שאני עשיתי וגם אם כן לא באותה צורה ולא עם אותם האנשים ,
הלוואי ויכולתי לעצור את הזמן , ולעשות רק עוד פעם אחת את כל הדברים האלה , להרגיש שוב את אותה ההתרגשות מהדברים הקטנים , את אותה התחושה המאושרת בבטן , אין דברים כאלה ,
בסך הכל , כן אני יודעת שכל החיים עוד לפני , אבל כל העניין עם הצבא די מכניס אותי ללחץ , כולם אומרים כמה זה משנה וכמה זה מבגר , זה מוזר לרצות שזה לא יקרה? אני רוצה רק עוד כמה שנים למצות את עצמי איך שאני עכשיו .
דבר אחד בטוח , ביום שבו אני אבין שאני כבר לא יכולה לכתוב בבלוג הזה , אני פשוט ידפיס את כולו ויקרא אותו מידיי פעם , אחרי הכל , זה הדבר היחיד שהיה איתי פה מהתחלה עד עכשיו , ולא השתנה בכלל , זה כמו בקבוק קסמים קטן שמכיל את כל החיים שלי , לא את הכל , אבל את הרוב , את הדברים שהכי למדתי מהם , ואת הרגעים שהכי שמחתי בהם , ואת התמונות שמדברות בעד עצמן .
"אמא של סמארה תזרקי אותי בבקשה לבאר גם , אני שמנה מידיי לעולם הזה 
!!!"
"אלכס את לא רחבה , את רחבעם"
"טוב אז כאן אני פורשת :)
יומנעים ותמשיכו לעשות לי כניסות (זה לא נשמע טוב!)"
"הילד הקושי הקטן נבהל וברח משם בצרחות אחרי שהתחלתי לשיר את DUALITY ולקפוץ כמו משוגעת "
"אני לא יודעת אם הייתי מתנשקת עם מישהו אחר אם הייתי מכירה אותו איזה שעה וחצי"
"הייתי מוחקת את הכל אבל אבללל.... לא יודעת לא בא לי חחח"
"החיים חרא.ואני סתם ילדה שמנה ומכוערת שבוכה על כל דבר . "
"אוףףף כוסעמקק ... לא בא לי לחתוך . מוזר."
"קבלו תומפאייר המושלם שילי XD יאי =)"
המשך יבוא אחרי הבית ספר :]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
