הפעם , חשבתי שזה באמת יפסק עד רגע האושר שאליו אני כל כך מייחלת , אבל לא . אז חבל .
במשך כל הימים האלה כן דיברנו , גם אם זה מילה מרגשת אחת , אבל הוא כן שלח לי , ואני כן שלחתי לו , והוא כן ענה לי , וכן עניתי לו וכך הלאה והלאה .
היום שאלתי אותו מה יקרה אם ניפגש בטעות ,
כי כבר כמה זמן שאני חושבת "בטעות" לבוא לברון , מבחינתי גם מיליון פעמים ומבחינתי גם בלי כסף עד ש"בטעות" אני יתקל בו , ותמיד סיקרן אותי לדעת מה יקרה אז.
אז היום שאלתי אותו , והוא אמר שהוא יגיד לי שלום , יהיה חברותי למי שאני יהיה איתו ואז אני יהיה שלו .
התעצבנתי .
ואמרתי לו שאני צריכה ללכת אז נדבר.
כמובן שישר הוא הבין שמשהו לא בסדר , כי בדרך כלל אני בחורה יותר ידידותית מזה , " מה קרה? "
הסברתי לו , שאני פשוט לא מצליחה להבין , למה הוא יכול לצאת כל הזמן , ולמה אם הוא יתקל בי בטעות אז כן יהיה משהו , אבל במכוון א נחנו לא יכולים להיפגש,
כהרגלו , הוא ענה לי את אותה התשובה שהוא תמיד עונה , שאני כבר לא ממש זוכרת מהי כי ... לא יודעת למה , אבל בקיצור אמרתי לו שכנראה הפעם באמת כדאי שנפסיק לדבר אחת ולתמיד .
והוא כרגיל , בטוח בעצמו , בטוח בזה שאני תמיד יהיה כאן ותמיד הוא יוכל לזכות בי חזרה ,
כן , יש משהו מוצדק בביטחון הזה , אבל זה פשוט מעצבן אותי .
אחרי זה מחקתי אותו מהמסן , מין מסורת כזאת מימים עברו , פעם היא עבדה , בקטע של גם אם אני ממש ירצה ויתפתה אני לא יוכל לשלוח לו הודעה ,
אם הוא ירצה , עוד כמה חודשים כשהוא יהיה מוכן ו .. הממ.. בריא , אז הוא ישלח בעצמו .
אלא אם כן אני לא יתקל בו "בטעות" לפני זה כמובן :] .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
