if you want to play it like a game then come on lets play
cuz id rather waste my life pretending then have to forget you for one whole minute
אין יותר מידיי מה להגיד , נראה לי שההתחלה של הפוסט מסבירה הכל .
כרגע אני סוגרת את השבת האחרונה בשירות שלי , השעה שתיים וחצי בלילה , מחר יש לי לקום בבוקר ללכת להביא ביקורים משער ירושלים , אבל הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה עליו , כל דבר מזכיר לי אותו איכשהו , אלף פעם ראיתי היום שעות כפולות אבל אני יודעת שזה לא הוא ..
למרות שהוא התקשר אליי היום , אני יודעת למה ומה הוא רוצה . ואני יודעת שזה לא באמת משהו בי , זה פשוט המצב עצמו , מתאים לו , יושב עליו טוב , אין שום סיבה בעולם שהוא יחתוך את זה אי פעם . רק אני , אוכלת את החרא שלי בשקט אבל מחייכת לו על כל דבר שהוא עושה . אני הבאתי את עצמי למצב הזה , הוא כבר זרק אותי , הייתי צריכה לקבל את זה אז .. אבל לא ... חשבתי שאני אהיה מספיק חזקה כדי לעמוד בזה.. אבל אני לא .
יש משהו בו שאני לא סובלת
הוא מצליחן
הוא מצליח בהכל
כל מה שהוא עושה הוא עושה על הצד הטוב ביותר בלי להתאמץ בכלל
הוא פשוט טוב בהכל .
הוא בא מבית טוב , יש לו משפחה שאוהבת אותו , יש לו כסף , יש לו אוטו , יש לו גוף , יש לו אחלה תפקיד שהוא נהנה ממנו , הוא עם החבר הכי טוב שלו בגדוד , הוא קיבל מצטיין מחלקה , הוא קיבל את הבחורה שבכלל רצתה את חבר שלו ואיכשהו אלוהים יודע איך בסוף בכל זאת הוא קיבל אותה , וגם איך שהוא רוצה , בדיוק בדרך שלו . אני שונאת את זה .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
