זהו, הכל סגור ונעול... הוא כבר הבין הכל ואני אמרתי חלק .
יום שישי זה יהיה הפעם האחרונה , וכל האמת תיאמר ועכשיו אחרי שהוא כבר יודע שזה הולך לקרות אין דרך חזרה ... הוא אמר לי "אני חושב שאת לא מרוצה מהקשר הזה ... וזה בא לך בהתקפים .. ובגלל זה אמרת לי אז ביי מניאק"
תכלס קלט בול .. הבחור לא מטומטם ...
אני רק ...
לא יודעת איך אני יחייה בלעדיו
איך אני יעביר את לילות שישי בבית כשאני יודעת שיכלתי כרגע להיות איתו באיזה חוף ים חשוך עם כוס וודקה רדבול עושים את זה עד הבוקר .. והוא יודע לעשות את זה טוב :/ ...
אני לא יודעת למי אני יקרא חתול .. ממי אני אצפה לסמס וכל כך ישמח כשאני יקבל אותו ... מי יגיד לי מה יהיה ואיך בא לי חרמש ..
מי יהיה הבחור הכי מקסים בעולם וכל כך יודע לשבור אותי לחתיכות בלי להתכוון לזה בכלל ...
הקטע הכי קשה הוא שאין לי על מה לשנוא אותו ... הוא היה בסדר איתי .. הוא אמר לי שככה זה יהיה מראש ואני בחרתי להיכנס לזה בכל זאת ..
ולמרות הכל עדיין הוא דיבר איתי כל יום ואף פעם לא ממש נתן לי הרגשה של ניצול...
היה לי כיף איתו גם בלי שנגיד משהו בכלל ...
היינו באים לחוף פותחים את הסדין והמזרון ודבר ראשון נשכבים לאיזה חמש דקות .. הוא על הגב ואני עם הראש על החזה שלו..
וזה היה חמש דקות של אושר בשבילי ..
חמש דקות בגן עדן .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
