החלום :
אז הנה, איפה שחשבתי שאני אהיה, איפה שידעתי שאני אהיה .
לבד בחדר, ביום שישי בלילה , חושבת איפה אני ואיפה יכלתי להיות, אז איפה יכלתי להיות ?
בחוף ים מהמם , עם רוח קרירה שנושבת לי בפנים , בבגד ים מכוסה עם סמיכה נעימה ,עם כוס וודקה רד בול ביד , בחור מקסים נהדר וחתיך ליידי, צוחקת מהדברים המטופשים שהוא עושה ואומר ואחרי זה עושה את זה איתו עד אור הבוקר.
בבוקר מתעוררת עם טעם של אלכוהול והפה שלו בפה , השמש מסנוורת אותי קצת אבל אני עדיין מאושרת , עולים לגבעה ועושים את זה שוב בין השיחים חחח , ואז הוא לוקח אותי הביתה ואין שמחות ממני בנשים .
המציאות:
אז המציאות היא כזאת .
אני יושבת לבד בבית כי אני יודעת שאם הייתי שם הייתי נפגעת. אני יודעת שאם הייתי ממשיכה לעשות את זה זה עדיין היה נגמר אותו הדבר רק עוד כמה זמן , הייתי מושכת את זה יותר וגם נפגעת יותר , למרות שאני לא רואה איך יכלתי להיפגע יותר ממה שנפגעתי .
בחור מקסים ונהדר הוא לא , כי אולי הוא לא ניצל אותי עד הסוף , אבל הוא גם לא היה גבר מספיק כדי להתגבר על הפחדים שלו ולהיות איתי .
סיכום :
אז כן
אני מודעת לזה שעשיתי את הדבר הנכון , אבל אני סובלת .
וכן אני יודעת שזה יעבור עם הזמן , אבל אני סובלת .
וכן כל מה שאפשר להגיד אבל אני סובלת . לא אכפת לי , אני רק רוצה שהכאב יעבור . אני רק רוצה לשכוח את איך שהפנים שלו נראות, ואיך שהקול שלו נשמע . בעיקר הקול , הקול שלו רוצח לי את הלב . 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
