אני לא מאמינה ששוב זה קורה .. אחרי שמלא זמן לא עידכנתי למרות שכל כך הרבה דברים קרו ...
בסופו של דבר אני שוב מוצאת את עצמי מעדכנת עליו ..
אחרי שלא דיברנו איזה חודש וחצי פתאום דיברנו היום ...
ובא לי למות עכשיו ...
אני רק רואה את התמונה שלו ונזכרת בהכל ... וכל כך בא לי להריח את הבושם אבל אני יודעת שאני פשוט ישבר אם אני יריח אותו .. מעניין איך זה יהיה לראות אותו שוב מתישהו בעתיד ...
הוא הורג אותי ... אני בחיים לא יהיה אדישה אליו .. אני צריכה לשקול כל מילה שאני אומרת לו .. אני מרגישה שאיתו אין מקום לטעויות .. וגם אם אני ינסה לעבוד עליו זה בחיים לא יצליח לי כי הוא יודע כל מה שאני חושבת וזאת ההרגשה הכי מפחידה בעולם .. אני שוב באותה הרגשה של ..
לא מאמינה איך נתתי לו ללכת .. איך נתתי לעצמי להרוס את הכל ..
איך יכלתי לתת לבן אדם שאני הכי אהבתי בחיים ללכת ? אני מרגישה שאין לי סיבה לחיות בלעדיו ... כאילו איבדתי את הגורל שלי ועכשיו אין לי למה להיות פה בכלל .. אין לי סיבה .. אין לי מטרה .. אין לי אותו ..
ואני מתארת לעצמי שהוא בן אדם אחר לגמרי עכשיו , עם מחשבות אחרות לגמרי , התעניינויות אחרות לגמרי , וזה דוקר בלב לחשוב שאני לא חלק מזה יותר .. שאין לי מושג על כלום .. שאני לא חלק מהיום שלו .. שהוא לא חושב עליי כשבא לו לחייך ..
לאן כל זה הלך ? ככה סתם בבום ? איך זה נעלם ?
מה עשיתי לנו ... הרסתי הכל ...
איפה אתה ? למה הכל התחלף ? למה שומדבר כבר לא במקום שהוא אמור להיות ?
למה אני מרגישה כאילו בלעדיך אני בחיים לא ירגיש בסדר...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
