התעוררתי היום בהרגשה כל כך ריקה .
לא יודעת אפילו למה , אבל זה מרגיש כאילו כל התקופה הזאת עוברת ורק אני נשארת באותו מקום .
לא משנה כמה החברות שלי יהיה החברות הכי טובות שלי או כמה אני יהיה פתוחה עם חבר שלי , זה עדיין לא יעזור אני לא מרגישה שאני יכולה לדבר איתם על זה .
הם בכל מקרה לא יבינו ..
אם אני בקושי מבינה אז איך אני יוכל להסביר את זה ?
חלמתי שאני רצה בכל מיניי מסדרונות עם קירות לבנים ותקרה נמוכה ועל כל קיר כתוב אסור לעשן , ניסיתי לברוח לאנשהו , לא יודעת לאן .
אבל זה גרם לי לחשוב שאני מרגישה כלואה בכל הדברים שאני עושה ..
ואם תיגמר השביתה הזאת ויקחו ממני אפילו את החופש הזה התחושה הזאת רק תהיה חזקה יותר .
I linger in the doorway
Of alarm clock screaming
Monsters calling my name
Let me stay
Where the wind will whisper to me
Where the rains, as they’re falling, tell a story
In my field of paper flowers
And candy clouds of lullaby (flowers)
I lie inside myself for hours
And watch my purple sky fly over me (flowers)
Don’t say I’m out of touch
With this rampant chaos - your reality
I know well what lies beyond my sleeping refuge
The nightmare I built my own world to escape
Swallowed up in the sound of my screaming
Cannot cease for the fear of silent nights
Oh, how I long for the deep sleep dreaming
The goddess of imaginary light
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
