שום דבר לא קורה !
זה כאילו העולם קפא , הזמן נעצר על יום אחד ריקני במיוחד אבל באותה מידה שקט ומרגיע .
אני לא יודעת אם הרגשת השלווה הזאת היא נעימה ומרגיעה או משעממת ומאכזבת .
הדבר הטוב היחיד שגם בספק אם טוב זה הארי פוטר החדש שקניתי :]
הדבר המאכזב זה שאני קוראת ממש מהר ותוך יומיים שלוש אני יסיים את הספר ... ואיתו .. תקופה של 6 שנים של ציפיות לספרים חדשים ושל שקיעה בעולם המדהים הזה ששינה אותי מכל כך הרבה בחינות .
בא לי לעדכן על משו מעניין , להיסחף לענן של מחשבות , על משהו , על מישהו , אבל אין לי שומדבר ואפחד .
השביתה נגמרת עוד שניה , ואני יודעת שאז אני יחזור לשגרה המגעילה שהייתה לי פעם , זה היה תקופה נהדרת כל הזמן הזה , נחתי כל כך טוב , ישנתי כמה שבא לי , ניקיתי חללים מזוהמים מכאב פנימי ..
למרות שעדיין נשאר לא קצת :/ ...
אני שואלת את עצמי מה יהיה בעתיד ?
מי אני יהיה ? מה אני יהיה ? עם מי אני יהיה ?
הכל כל כך ריק כרגע
זה כמו לקפוץ 700 צעדים אחורה בתוך עצמך ... לקרוא את הפוסט של מחר לפני שנה ...
אכזבה עצמית ...
And it always hurts to see them now that everything is different
We don't like to see their eyes cause they will never look the same
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
