לפעמים , אוקיי לא לפעמים כל הזמן , אני לא מבינה את העולם .
למה שתהיה כזה מניאק מסריח ותיקח משו שלא שייך לך ? בידיעה שמישהו אחר בעולם עבד קשה כדי להשיג את זה ? אני לא מבינה את זה , איך אפשר אחרי זה לשבת עם עצמך ולא להתייסר במצפון ורגשות אשמה?
לא חשוב , אני מקווה שלפחות מי שגנב את זה היה איזה הומלס שהיה צריך את זה , ולא איזה מתבגר מסריח בלי מוח שלא היה לו מה לעשות .. מקווה שלפחות מישהו שבאמת צריך את זה ימצא בזה תשימוש הנכון .
אני מרגישה חרא של בת ... עדיין .. כל פעם מחדש.
אף פעם אני לא מקשיבה לה ותמיד היא צודקת , ואחרי כל זה , אחרי הדאגה והכוונות הטובות , אני כמו בת זונה באה ומחרבנת עליה כל פעם מחדש ,
איזה מין בן אדם אני ?
חוץ מזה הייתי עם בן בתל אביב , חוץ מהקטע עם הגניבה היה ממש טוב .. מוזר , אבל במובן הטוב של המוזר.
חבל לי שהוא היה צריך לראות אותי במצב השבור הזה , זה אפילו לא היה הקטע של הגניבה , זה היה התסכול על החיים ועל דברים שאני מנסה להאמין בהם אבל תמיד חוזרים אלי בבומרנג בצורת כאפה מתלבשת .
זה פשוט ש ... לא משנה כמה תנסה להשתפר ולנסות להיות בן אדם טוב ... זה עדיין לא אומר שכל שאר העולם ינסה גם .. וזה שובר את הלב שאשכרה בקושי יש אנשים שאכפת להם .
וזה מביא למצב שבו אם אתה רואה איזה אישה מביאה אוכל לחתולים ברחוב , זה נותן קצת תקווה .. אבל רק קצת ..
כי בקושי יש אנשים כאלה בעולם ..
מעריכה אותך הכי שבעולם על הדעות שלך ועל הרבה מהדברים שאתה עושה בצורה שאתה עושה , ועל זה שאתה אשכרה מקשיב לי , ואני מקווה שאף פעם לא תאבד תקווה כמוני ,
3>.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
