The Beast And The Harlet.

טוב, זה היה מדהים.

פגשתי את דוד שלי , שלא ראיתי בערך 9 שנים .. פעם ראשונה שאני פוגשת מישהו מהמשפחה מהצד של אבא מאז שהגעתי לישראל .

בהתחלה לא כל כך רציתי ללכת , במקום מסויים בפנים די פחדתי , שלא יהיה לי מה להגיד לו , כי אולי אני קצת נותרת טינה על כל השנים האלה שלא הביאו בי עניין .. וברגע האחרון חשבתי בכלל לא ללכת , אבל אמרתי לעצמי שבסך הכל אין לי מה להפסיד .

והלכתי , ואני כנראה לא ישכח תיום הזה . דיברנו המון הוא סיפר לי המון על אבא שלי , ועל סבא שלי , שזה בעיקר עניין אותי ,תמיד רציתי לדבר עם מישהו שבאמת הכיר את סבא שלי .. סבא שלי היה בן אדם גדול אני מעריצה אותו .

הוא סיפר לי כמה סבא אהב אותי .. נראה לי שלא יהיה בן אדם בעולם שיאהב אותי כמו סבא שלי , ולא נראה לי שיהיה בן אדם שאני יאהב כמו שאני אוהבת אותו .

אני יודעת שהוא שומר עליי , אני שונאת את עצמי בכל הפעמים שאני עושה שטויות כי אני יודעת שהוא רואה אותי , אני מרגישה את זה .

היה לי כל כך כיף לדבר עם מישהו שהיה קרוב אליו כל כך .. יותר קרוב ממני אפילו .

הלוואי והוא היה פה היום , הכל יכל להיות אחרת לגמרי , הכל יכל להיות טוב .

הבטחתי לעצמי , אחרי הפגישה הזאת , שאני ינסה לשנות גישה לחיים , אבל כמה שאני לא ינסה אני עדיין ישאר אותו אסון מהלך .

אני זאת שהורסת את עצמי ואת החיים שלי , עם המחשבות הפגומות האלה והגישה המסריחה , עם חוסר האמון באנשים ובעיקר בעצמי . אני פשוט לא מצליחה לתת הזדמנות לעולם . והוא כנראה גם לא מצליח לתת לי .

אני כל כך לא מבינה את זה כי במידה מסויימת אני כן מבינה דברים , אני לא טיפשה , אבל שניה אחרי זה אני יכולה ללכת ולעשות את הדבר הכי מטומטם בעולם .

"אין לך שום ידע ביחסי אנוש, בגלל זה את גם כל כך אבודה ובודדה, את לא נותנת הזדמנות לאף אחד"

צודקת לגמרי .

אני כלום , אני חור שחור , חלל ריק , גוף מהלך על האדמה בלי תכולה מנטלית. או שאולי יותר מידיי תכולה מנטלית .

אני מנסה לתת הזדמנות , אני פשוט לא מוצאת אנשים שמבינים אותי , שמאמינים בי , וזה הורס אותי מבפנים עוד יותר .

רציתי להגיד לך סליחה .. סליחה שזה מה שאתה צריך לראות , סליחה שאני לא נותנת לך שקט , אפילו שאתה לא פה , אתה הדבר היחיד שיש לי להישען עליו , אתה מה שמחזיק אותי , בבקשה תשמור עלי , כי אני לא מסוגלת לעשות את זה לבד..

מה נסגר איתי אלוהים ..

אני לא מבינה את עצמי בכלל .. בכלל ..

אני לא יכולה עם עצמי יותר ..

אם רק יכולתי להיות מישהי אחרת

בוקר טוב עולם ,

רציתי להגיד לך שאני שונאת אותך .

שונאת את הצורה שבה אתה מתנהל , שונאת את כל מה שאתה מייצג , שונאת את החוקים שלך , את האנשים החשובים שאמורים להוות דוגמה לציבור ואז אונסים ילדות , שונאת איך כולם מחייכים , ואיך שיש אנשים שזה פשוט לא אכפת להם .

אני לא מצהירה על עצמי כבן אדם פוליטי , לא רואה חדשות , לא מתעניינת בעולם בכלל ,

אבל למה לי כן להתעניין ? אם כל יום זה רק נהיה יותר גרוע .

שולחים ילד בן 18 להילחם , הורסים לו את הנפש התמימה והנקיה , דוחפים לו מוסר ואידיולוגיה , אפילו אם הוא לא רוצה לדעת .

הורגים ומתעללים במיליוני חיות , בשביל חתיכת בשר , הלוואי שיהרגו אותכם , פשוט כי אתם בעצמכם נהייתם חיות .

לא מתחשבים בכלל באלה שפשוט אין להם , שנתנו מעצם הכל  אבל לא הצליחו פשוט בגלל קצת חוסר מזל ,

אבל לנרקומנים כן נותנים , כי הם חולים והם מסכנים וצריך לעזור להם , אתם עוברים ברחוב רואים הומלס ואומרים למה שאני יתן לו כסף הוא הביא את עצמו למצב הזה , כאילו שעל הנרקומנים זה נכפה בכוח הסמים , כאילו שלא הייתה להם את האפשרות לעשות את הבחירה אם להרוס לעצמם את החיים .

בוקר טוב עולם ,

הייתי מעדיפה לא להיוולד ,

כי אני לא רוצה להיות חלק מכל זה .

אני רוצה להרפות , רוצה לעזוב , רוצה להוציא אותך מתוך עצמי ,

זה אפילו לא הגיוני  איך מילים קטנות יכולות להשפיע כל כך הרבה ,

כל פעם אני כבר עם רגל אחת מחוץ לדלת , מאוכזבת ועצובה , אבל מצד שני מרגישה הקלה על זה שסוף סוף אני עושה את זה ,

ואז אתה עוצר אותי רק לכמה מילים , "את לא חייבת להישאר , אני יבין אם תוותרי , אבל תישארי "

לא חושבת שאתה משקר , אבל גם לא חושבת שאני בשבילך הרבה .

פשוט נמאס לי לתת מעצמי לאנשים ולא לקבל כלום בחזרה.

ואני עוצרת את העולם שלי כדי לחכות לך , אבל אני לא יודעת כמה עוד אני יצליח לחכות , לא כי אני לא רוצה , פשוט כי זה מתחיל להיות קשה.

כנראה שהלכתי רחוק מידיי , לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה , חייבת להוציא את זה מהראש.

אני מתחילה להרגיש כמו בסרט אימה , אני לא יכולה ללכת ברחוב בלי לסובב את הראש לכל רחש קטן ,

מפחדת , אבל איכשהו בצורה מעותת אני כאילו מחפשת את זה , כאילו רוצה את זה .

בכל מקרה , העולם הזה לא בשבילי , לא עושה את זה יותר.

רק רוצה לילה של שקט נפשי .

אני לא יכולה להתמודד עם כל המילים שלך , אתה אומר שבטוח ושניה אחרי זה מתנהג כאילו לא בכלל .

אני לא רוצה להגיע למצב הזה שוב  , לא רוצה את כל המחשבות האלה ,

אני רוצה להתנתק , לשכוח , לא להכיר ,

אבל לא מצליחה .

אתה מסעיר אותי ומערער אותי ברגעים שאני הכי צריכה ורוצה שקט .

אתה חושב שאני חזקה , אבל אני לא . אמרתי לך שאני בן אדם חלש .

תשכח מהכל בשבילי ? תעשה לי עבודה קלה? אני לא יצליח לבד , תתעלם , תסנן , תכחיש , אני מעדיפה להיפגע קצת עכשיו מאשר להיפגע  מאוד אחרי זה .

אין זמן להתעכב ילד , אין זמן לחכות , אבל משום מה אני עוצרת את החיים שלי בשבילך .

אני בעצמי לא מבינה למה .

אין מה לדאוג , אין מה להילחץ ,

עוד שניה וזה נגמר .

איך הנפש שלך נחה , איך הלב שלך רגוע , איך אתה סולח לעצמך .

מפיל עליי את כל האשמה , את כל הצעקות והכאב , דוחף אותי לפינה , לא נותן לי הזדמנות להתגונן ולהסביר .

אתה מאשים אותי בדבר אחד , כל כך נורא , עושה ממני חסרת רגשות וחסרת לב , אומר שהכל היה שקר , שהמצאתי הכל , שבכלל לא הרגשתי , ואז אתה עושה את זה בעצמך .

אני לא רוצה לשמוע על החיים שלך .. לא רוצה לדעת על מצילת הנפש החדשה שלך , לא רוצה לדעת עם מי אתה מדבר שעות בטלפון , עם מי אתה חולק את הרגעים הקשים והטובים שלך , לא רוצה לדעת עם מי אתה משתוקק להיות , למי אתה משתוקק להחזיק את היד .. לא רוצה .

סבלתי מספיק . ואני לא יכולה יותר .

אתה כנראה באמת לא מעריך שום דבר ממה שנתתי . ובטח אתה חושב שבכלל לא נתתי .. אבל לפחות ניסיתי .

התעלתי על הרגשות שלי , התעלתי על הכאב שלי , התעלתי על הגאווה והעלבון , בנסיון להחזיר את מה שהיה , בשביל שניינו , כדי שנרגיש יותר טוב . אבל אתה זרקת לי את זה חזרה לפרצוף .

וכרגיל אתה בטח תגיד שאני מגזימה , שאני טיפשה , שאני לא יודעת על מה אני מדברת בכלל , שאני ילדה קטנה , שאני לא מבינה כלום . אתה חושב ששכחתי ? לא שוכחים סכינים שננעצות בלב .

חשבת שאני לא מרגישה ? אז טעית . זה אתה שלא מרגיש .

אני משאירה אותך מאחורה , בעבר , עוד בן אדם שבא והלך , כמו כולם .

אתה פשוט כמו כולם .

שונאת לחלום עליו ..

והאמת שאני חולמת עליו די הרבה ..

וזה אף פעם לא טוב , זה תמיד איך אני מנסה לחזור ואיך הוא דוחה אותי..

אני פשוט שונאת את המצב הזה שבו אני מתעוררת בבוקר עדיין לא בטוחה אם זה באמת קרה או שחלמתי ואני מרגישה מועקה בפנים .

אני כן מרגישה יותר טוב , כן מרגישה שאני ממשיכה הלאה , אבל לפעמים יש תשניה הזאת שאני נזכרת במשהו וזה מחזיר אותי אחורה בגל של געגוע .

פשוט בא לי לקום בוקר אחד ולראות אותו ליידי , רק בוקר אחד .

כדי לסיים את זה במשהו טוב , כדי למחוק את כל הצעקות והריבים והכאב , שאני מניחה שגרמנו אחד לשני ..

אבל אני יודעת שאם זה יקרה , הכל יעלה לי , ואז יהיה ממש קשה להמשיך הלאה..

אבל בתכלס , אני הייתי רוצה שנחזור להיות כמו בהתחלה , כשדיברנו שעות על הכל , והוא היה הבן אדם שגרם לי להרגיש הכי טוב בעולם , הייתי רוצה שיחזור להיות החבר הכי טוב שלי , זה שאני מספרת לו הכל .

כמה שאתם מסריחים , צבועים , מכוערים , עלובי נפש ,

ילדי סצנה מסכנים .

כמה שנמאס לי להיתקל בפרצופים שלכם בכל אתר אפשרי .

כמה שאני שמחה שאני לא חברה שלכם , לא מסתובבת איתכם , שאתם בקושי יודעים מי אני .

כמה כיף זה להיראות ככה בגלל שזה מה שאני באמת אוהבת , לא כי אני רוצה להיות מגניבה בחברה המסויימת הזאת .

כמה כיף שעליי אף אחד לא יכול להגיד "גם כן זאתי משחקת אותה , רק לפני חודשיים היא הייתה אוחצ'ה " .

כמה כיף זה להיות פשוט עצמך ,

וכמה שההפסד שלכם גדול .

לא יודעת למה אני כותבת על זה בכלל , עברתי בכמה בלוגים ונתקלתי בכמה אנשים שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי כי הם מאלצים אותי להיות צבועה אליהם , להגיד שלום נחמד עם חיוך ועמוק בפנים להגיד "איכס".

סתם , הייתי חייבת להוציא את זה .

הכי נורא להרגיש לבד ,

לא נראה לי שיש הרגשה שמשתווה להרגשה הזאת .. במובן הרע אני מתכוונת ..

כשאתה מרגיש שפשוט אין לך לאן ללכת או עם מי לדבר .. שאף אחד לא יבין .. שאין טעם אפילו לנסות להסביר ..

וגם אם תנסה .. מה הם כבר יגידו ... ומה זה כבר ישנה ..

שונאת להיות בן אדם חלש . שונאת את זה שבסופו של דבר אני עצמי האויב הכי גדול שלי .

לא יכולה ככה יותר .. וזה לא שיש לזה פתרון ממש ..

לא מבינה כלום כבר.

והאמת שהראש שלי לא כל כך בנוי עכשיו לדרמות מיותרות ומחשבות חסרות פואנטה ,

ועדיין , הנה אני כאן.

תמיד חוזרת אחרי שאני מחליטה לעזוב .

לאן אני יגיע בסוף , זאת השאלה .

שונאת בנים שפשוט לא יודעים איך להתייחס לבנות .

בחור יקר שים לב !

הכללים החשובים ביותר שהינך זקוק לדעת על מנת לכבוש את ליבי ,

(או את ליבה של כל בחורה נורמלית אחרת)

הינם כאלה:

1. אל תהיה נואש(!) :

גם אם אתה מאוד(!!!) נואש , אל תראה לי את זה .

זה גורם לבחורה לזלזל בך ולחשוב שאתה כנראה לא משו אם עוד לא מצאת מישהי והגעת למצבך הנואש.

2. אל תהיה קל להשגה:

בחורות אוהבות כוח , בחורות אוהבות להשיג את מה שהן רוצות , בחורות אוהבות להרגיש שיש להן את הכוח להשיג את מה שהן רוצות , ואם תראה להן שכדי להשיג אותך , צריך לעבוד קשה , הן ירצו אותך יותר , כי אז הן יחשבו "האא הוא קשה להשגה אז כנראה שהוא היה עם בנות שוות , אבל אני רוצה להרגיש שווה גם אז אני רוצה להשיג אותו ! רוצה רוצה רוצה ! אני ישיג ! " ואז הן יעשו את הצעדים הקשים בשבילך :] שזה בעצם מקל לך את העבודה , שזה בעצם יתרון בשבילך , נחמד לא?

3. סקרן אותה (וזה בכוונה אלי אישית , לא כל הבחורות ככה):

גם אם אתה לא הכי חכם בעולם , נסה לשחק אותה חכם , אבל לא בצורה מוגזמת , שלא תיצא עוד יותר אידיוט.

מטיבעם של אנשים להיות סקרנים ,

כשבחורה מכירה בחור , והוא נראה לה מסתורי ומסקרן , זה רק דוחף אותה לגלות עוד עליו,

ואם היא מגלה דברים טובים , אז עבודתך השתלמה:].

רוצה לא רוצה רוצה לא רוצה .

אין לי מושג כבר מה אני רוצה ומה אני לא ..

זאת אומרת , אני כן יודעת ... אני יודעת את מי אני רוצה ואת מי אני לא ..

הבעיה היא , כרגיל , שאת מי שאני רוצה אני לא יכולה לקבל , ואין לי כוח להתפשר כל כך ..

נמאס לי :/

כוס אמא שלו טוב ? .

אין לי כוח כבר.

אין לי כוח לשחק אותה חזקה , ללכת בכוח עם ראש מורם ..

האמת היא שאני כן פגועה וכן קשה לי .

אין לי כוח לשחק אותה כאילו זה על הזין שלי , אין לי כוח לעשות כאילו לא אכפת לי ,

כי כן אכפת לי , ואין לי כוח אליך יותר .

לא מחכה יותר לדברים שלא יקרו, ולא לאנשים שלא יבואו .

לא מחכה לך יותר .

אף פעם לא מכרתי משהו שאני צריכה.
אף פעם לא אהבתי מישהו שאוהב אותי 
אף פעם לא אירגנתי מסיבת הפתעה 
אף פעם לא אכלתי פלפל חריף שלם.
אף פעם לא אמרתי למישהו "אני אוהבת אותך" מול העיניים והתכוונתי לזה

אף פעם לא בכיתי בסרט

אף פעם לא גידלתי חתול.
אף פעם לא גידלתי כלב

אף פעם לא גילחתי את שיער הראש.
אף פעם לא דיברתי ברדיו.
אף פעם לא הופעתי בטלוויזיה.
אף פעם לא הכרתי אנשים באינטרנט

אף פעם לא החלקתי על הקרח.
אף פעם לא הייתה לי גיטרה חשמלית.
אף פעם לא הייתה לי גיטרה קלאסית -
אף פעם לא היה לי גשר.
אף פעם לא היה לי נכשל בתעודה
אף פעם לא עקרו לי שן.
אף פעם לא היה לי פלאפון משוכלל.
אף פעם לא היו לי 2 שטרות של 200 בארנק
אף פעם לא הייתי במוסד לחולי נפש.
אף פעם לא הייתי במשחק כדורגל
אף פעם לא הייתי בניו-יורק.
אף פעם לא הייתי בת 18.
אף פעם לא הייתי הכי יפה

אף פעם לא הלכתי על פסי רכבת.
אף פעם לא הצלחתי לתפוס זבוב בידיים

אף פעם לא השתכרתי.
אף פעם לא השתתפתי בתחרות כשרונות צעירים
אף פעם לא התאהבתי וירטואלית.
אף פעם לא התגשמה לי משאלה כשכיביתי נרות יומהולדת.
אף פעם לא התלהבתי יותר מדי מהציורים של עצמי.
אף פעם לא התמדתי ללכת למכון.
אף פעם לא התנשקתי עם מישהו מעל גיל 18.
אף פעם לא התנשקתי בגשם.
אף פעם לא התנגשתי בקיר -
אף פעם לא התפרסמתי בזכות כשרון.
אף פעם לא חייתי את היום "הכי טוב בחיים".
אף פעם לא חתכתי את עצמי בכוונה -
אף פעם לא טעמתי חומוס.
אף פעם לא ירדתי יותר מ-5 קילו בדיאטה.
אף פעם לא ישנתי בפארק -
אף פעם לא למדתי לקרוא תווים.
אף פעם לא לקחתי גלולות למניעת הריון.
אף פעם לא ניסיתי סמים.
אף פעם לא נהגתי במכונית -
אף פעם לא ניסיתי להתאבד.
אף פעם לא נפגשתי עם אנשים מהאינטרנט

אף פעם לא נסעתי באוטובוס -
אף פעם לא נסעתי במשאית.
אף פעם לא נסעתי בכדור פורח.
אף פעם לא הייתי בכותל -

אף פעם לא הייתי בחרמון -
אף פעם לא נעלתי קרוקס.
אף פעם לא נשכבתי על הכביש.
אף פעם לא נשרפתי מהשמש -
אף פעם לא סמכתי על זר.
אף פעם לא עליתי לגג של הבית שלי
אף פעם לא עליתי לגג של עזריאלי.
אף פעם לא עשו לי מסיבת הפתעה
אף פעם לא עשיתי משהו שרק אני יכולה.
אף פעם לא עשיתי צניחה חופשית.
אף פעם לא עשיתי רשימה ממש ממש ממש ארוכה.
אף פעם לא עשיתי שעווה -

אף פעם לא קיבלתי את כל מה שרציתי.
אף פעם לא קיבלתי נשיקה מאימו.
אף פעם לא קיללתי את אמא שלי מול הפרצוף שלה.
אף פעם לא קיללתי את ההורים שלי מול הפרצוף שלהם.
אף פעם לא ראיתי שלג יורד.
אף פעם לא הייתי יותר משבוע מחוץ לבית בלי משפחה.
אף פעם לא רציתי משהו שאין לי
אף פעם לא שברתי עצם.
אף פעם לא שברתי שן.
אף פעם לא שכחתי לשים דאורדורנט לבצפר.
אף פעם לא שמחתי בשביל מישהו שהצליח יותר ממני.
אף פעם לא שתיתי אלכוהול יותר מלגימה אחת -
אף פעם לא ידעתי לומר "***" ביפנית.
אף פעם לא הייתי מצחיקה[?]
אף פעם לא הייתה לי תעודת הצטיינות.
אף פעם לא ניצחתי בשלב הבינוני של שולה מוקשים.
אף פעם לא שמתי עדשות.
אף פעם לא עשיתי קמפינג ביער.
אף פעם לא קראתי את כל העיתון בבוקר.
אף פעם הסוללה של האמפי שלי החזיקה יותר מיום -

אף פעם לא בכיתי בגלל ספר.
אף פעם לא התנשקתי על הגג של עזריאלי.
אף פעם לא איחרתי לבצפר -
אף פעם ל איחרתי לבצפר ביותר משעה.
אף פעם לא העלתי קטע ליוטוב -
אף פעם לא קניתי משהו שעולה יותר מ-1,000 ש"ח.
אף פעם לא צילמתי סרט.
אף פעם לא אהבתי את עצמי.
אף פעם לא התנשקתי יותר משעתיים.
אף פעם לא אהבתי גמבה.
אף פעם לא אהבתי פלפל.
אף פעם לא אהבתי חציל.
אף פעם לא עשיתי קניות ב-1,000 ש"ח -
אף פעם לא הייתי לי פלזמה בחדר.
אף פעם לא רציתי למות -
אף פעם לא התנשקתי עם קרח.
אף פעם לא אכלתי לבד קופסת אוראו.
אף פעם לא דיברתי כל הלילה במסנג'ר-

אף פעם לא דיברתי כל הלילה באייסיקיו -

אף פעם לא הפתעתי מישהו בנשיקה?
אף פעם לא הייתי באילת
אף פעם לא טסתי

אף פעם לא עשיתי אורגיה.
אף פעם לא עשיתי את זה בשירותים של ארומה.
אף פעם לא שמעתי את כל השירים שיש לי במחשב על פלייליסט אחד.
אף פעם לא כתבתי שיר.

ואתה ,

שקוע בעולם שלם של עצמך

השמיים שחורים בדמיונך

ואבן תקועה בתוך גרונך

ואתה,

לא תרגיש יותר דבר

מלבד כאב גדול וצער

בריקנות פנימית גדולה

תאהב לשנוא את עצמך

וליבך כמו ים סוער גועש

בעולם שלעולם לא יתממש

תאשים את עצמך בגורל מר של אחרים

וכל ימי חייך תתייסר מבפנים.

בתקווה שיום אחד ,

לא תרגיש יותר לבד,

מילים אלו מוקדשות לך,

בגעגוע ובאהבה.

עברו שנתיים מאותו היום ,

שנתיים של דמעות וריקבון ,

כל יום להתעורר ,

בשביל מישהו אחר .

שנתיים במיטה חולה ,

שנתיים של כישלון ואכזבה ,

לחיות בדמיון מצמרר ,

לחיות בשביל מישהו אחר .

שנתיים שלימדו אותי המון ,

שנתיים שנתנו לי ביטחון ,

וזה נכון כשהם אומרים,

שיש גם דברים טובים בדברים הרעים .

וזאת הרגשה כל כך משחחרת ,

להתעורר למציאות אחרת.

:]