אמרתי לא כשהכרנו במסיבה וחברה ניסתה לשכנע אותי שזאת בסך הכל נשיקה. הוא המשיך לבקש והיא המשיכה ללחוץ, אז בסוף אמרתי כן. התנשקנו למרות שלא באמת רציתי ועצרתי אותו בכל פעם שהידיים שלו טיילו רחוק מדי. הוא לקח אותי לפינה חשוכה למרות שאמרתי לא וניסה להכניס את הידיים מתחת לשמלה שלי. אמרתי לא בזמן שדחפתי אותו ואת הידיים שלו ממני. הוא ניסה לשכנע אותי ללכת איתו לשירותים וויתר לבסוף, אחרי שאמרתי לא, לא, לא. הוא לחש לי מילים יפות ומחמאות וריכך את העקשנות שלי. החברה עודדה מהצד, בלי לדעת מה הוא עשה או אמר. הסכמתי לשבת בצד על הספות החשוכות. אמרתי לא כשהוא אמר  "שבי עליי". הוא הרים אותי עליו ואני צחקתי. זה כיף שכל כך רוצים אותך והוא היה נחמד וכייפי ומצחיק.

נתתי לו לגעת לי בחזה כי הוא ממש רצה והתעקש להכניס ידיים מתחת לחולצה ואפילו להרים אותה כי אף אחד לא מסתכל. אז נו בסדר. סך הכל נשיקה, סך הכל חזה. בסוף הערב החלפנו מספרים ונפרדנו בנשיקה. החברה חשבה שהוא חמוד. לא סיפרתי לה מה קרה, מה הוא אמר, מה הוא עשה; איך הרגשתי. היא הרי אמרה שהוא חמוד, זה רק בגלל הוויב במסיבות.

אמרתי לא כשהיא התעקשה שאשלח לו הודעה ובסוף נכנעתי, כי מה יש לי להפסיד. אמרתי אולי כשהוא הציע להיפגש. בסוף הדייט אמרתי לא כשהוא ביקש להוריד לי את החולצה; אמרתי בסדר אחרי שהוא טען שהוא כבר ראה אותם במסיבה אז מה זה משנה. מה זה משנה באמת.

אמרתי לא כשהוא הזכיר סקס. "אולי בדייט השישי" הוא אמר. "אולי בדייט השישים" אמרתי. צחקנו ונפרדנו בנשיקה.

נפגשנו פעם בשבוע וכשהוא החליט שנטייל ביחד בתל אביב, הוא ביקש שאלבש שמלה, שאתגנדר, שאהיה הכי יפה שאפשר. הוא רוצה להשוויץ כשהוא מסתובב איתי ברחוב. בסוף הפגישה חזרנו אליי. הפעם השמלה ירדה ואני נשארתי בחזייה ותחתונים. אמרתי לא כשהוא התעקש להוריד את החולצה שלו "כי חם" ובמהרה ירדו גם המכנסיים והתחתונים. כיסיתי את העיניים והתחננתי שיתלבש כשהוא נשכב לידי על המיטה. ביקשתי ממנו שוב ושוב שיתלבש והתרחקתי ממנו כשהתקרב. הוא נכנע ואמר שהוא צריך ללכת. ליוויתי אותו לדלת והוא נישק אותי והצמיד אותי לקיר, הידיים שלו ניסו להיכנס מתחת לשמלה. הזזתי לו את היד והמשכנו להתנשק. אמרתי לא כשהוא ניסה שוב. בפעם השלישית ביקשתי שיפסיק לנסות. הוא הדביק אותי לקיר עם הגוף שלו וכשלרגע הצליח להסיח את דעתי, האצבע שלו החליקה מתחת לתחתונים שלי ישר לתוכי. אמרתי לא אבל הוא לא הקשיב. לחשתי די אבל לא היה לו אכפת. הפסקתי להתנגד וקיוויתי שזה ייגמר. הוא תפס לי את היד בידו הפנויה והניח אותה על האיבר שלו. אפילו לא שמתי לב שהוא התפשט. הוא שפשף אותו עם היד שלי עד שנמאס לו מהמשחק והוא הפסיק הכל. "היה לך כיף?". ואז הוא הלך.

אמרתי לא בפגישה הבאה שלנו. לא הסכמתי לכלום. "מה השתנה מהפעם הקודמת?" הוא שאל; לא אמרתי שגם אז לא רציתי, לא הזכרתי לו שהתנגדתי. אמרתי לו שאני במחזור. לא רציתי שייגע בי אבל לא רציתי שיעזוב אותי, לא רציתי להיות שוב לבד.

זה הפך לשגרה. הוא הגיע ואני כבר לא אמרתי לא. הוא נגע איפה שלא רציתי שייגע והכריח אותי לגעת איפה שלא רציתי לגעת. אמרתי לא כשהוא רצה שנשכב והצלחתי לפייס אותו כשהסכמתי לסקס יבש, עם הבגדים. הוא התלהב ואני כבר לא רציתי. "די" ביקשתי, "די, די, די" והוא לא הפסיק. "עוד קצת" הוא אמר כשהוא השתפשף עליי. "עוד קצת" הוא אמר כשהתחננתי שיפסיק, שלא יגע בי, שיוציא ממני את האצבעות שלו; שיפסיק כבר, בבקשה שיפסיק. הוא גמר על הספה בסלון, על הרצפה בחדר, על הספה השנייה, על הקיר, על המיטה.

לפעמים כמישהי מספרת על הבחור ההוא שנגע, שהתעלם מהלא; אני מרגישה קצת יותר טוב, כי היא מתעקשת שזאת לא אשמתה. וברור לי שזאת לא אשמתה, אז אולי זאת גם לא אשמתי? אבל אני בטוחה שזאת אשמתי. כי אם הייתי מדברת, אם הייתי צועקת, אם הייתי מעיפה אותו החוצה, אם הייתי מפסיקה אותו כבר בדייט הראשון, אם הייתי עוצרת את הקשר הזה קצת יותר מוקדם. אם הייתי עושה משהו מכל הדברים שיכולתי לעשות, לא הייתי עדיין בוכה שנה אחרי זה, לא הייתי מרגישה מלוכלכת, לא הייתי מרגישה כל כך אשמה, לא הייתי סובלת מהסיוטים.

אז היום אני אומרת לא, כמו שהייתי צריכה לעשות באותה מסיבה. היום אני אומרת די לזיכרונות שמציקים לי בלי סוף. היום אני אומרת לא, לא עוד.