היי .
אני לא יכולה להפסיק לעדכן עד שהמצב רוח שלי יחזור . אני לא יכולה לדעת מתי המצב רוח שלי יחזור !
בקיצווווור , אני ממשיכה לעדכן גם אם קצת קשה לי עכשיו .
אני מנסה לחשוב רק לשניה , רק לכמה דקות , אני מנסה לחשוב על דברים חיוביים .
אני מנסה לחשוב על דברים שמשמחים אותי ! אבל אני פשוט לא מצליחה .
יש רגעים שהדמעות שלי זולגות מעצמן . וזה קורה הרבה לאחרונה .
בבית , בבית ספר ... בכל מיני מקומות . אפילו בשבועיים האחרונים זה קרה לי פעם בצופים .
שפשוט בכיתי . בלי שאף אחד ראה . ובלי שאף אחד ידע .
ואני לא יודעת ... איך לעצור את הדמעות שזולגות לי בלי להפסיק ? איך ?!
אולי אני נראית שמחה כשרואים אותי , ואני נראת מאושרת , אבל אני לא .
אני מנסה להראות שאני שמחה , כדי שלא יראו שמשהו קרה . שלא ידאגו לי . שלא יראו שמשהו עובר עליי .
שלא תחשבו לרגע שזה קורה לי תמיד ! אני לא יודעת מה קרה לי ..
בזמן האחרון זה קורה .
זה משהו שאף פעם לא קרה לי . תמיד כשאני עצובה אז אני מעבירה את העצב . אני חושבת על דברים חיוביים .
ואז יוצא לו חיוך קטן וחיובי . והחיוך הזה נמשך לעוד ימים ארוכים ... שבועות , חודשים ...
אבל הפעם ? הפעם זה לא ככה .
הפעם אני לא מצליחה להוציא את החיוך הזה . הפעם אני לא יכולה להוציא אותו .
הפעם הוא גם לא שוכן בלב .
הפעם הוא נאבד .
היום זה ל"ג בעומר . וכולם שמחים ומאושרים . ואני באמת מקווה שיהיה כייף .
אני מקווה שהמצברוח שלי ישתפר עד אז . יודעים מה ? אם המצב רוח שלי ישתפר , אני יכתוב היום עוד פוסט .
נראה מה יהיה ... אני רוצה לשמוח !
באמת . מי יודע ? אולי אני יבוא עצובה ויצא עם עיניים קורנות מאושר ?
נראה .
אבל מה שבטוח ..
בכל עצב מסתתר חיוך קטן עמוק עמוק בתוך הלב , ואם לא מוצאים אותו , מחפשים שוב , ומוצאים .
תמיד מוצאים !!
ועכשיו , אחרי הפוסט הזה , שסיפרתי את כל מה שאני מרגישה , אני מצאתי את החיוך הקטן הזה .
ואיתו אני יבוא היום למדורה . והוא ישאר עליי עד סוף הערב . את זה אני מבטיחה !
וגם אם אני ישאר עצובה כמו שאני עכשיו , החיוך הזה יישאר עליי .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יובלי , ™
