אעאע.. סוף סוף אני מעלה את פרק 14!!
ועכשיו,לפרק!!
*תופים......*
פרק 14:
קפאתי במקום באותה שנייה לא האמנתי למה שאני רואה,
הכל נשבר,כל אהבתי אליו בעיני רק שנאה עלתה,
"תתחללף כבר לירוווווק !! " כמעט וצעקתי שנתקעתי ברמזור בדיוק ליד איפה שזאק ומנדי התנשקו,
זאק הסתובב וראה אותי במכונית,
"מישששששששששששל.."הוא צעק לעברי,למזלי הרמזור התחלף לירוק ונסעתי,
הגעתי לבית של התאומים ואלכס פתחה לי את הדלת ,
"יפה שלי מה קרה?" היא שאלה אותי כשראתה אותי בוכה,
לא הצלחתי לדבר הדמעות חנקו את גרוני ונשימותיי נעצרו,
והיא חבקה אותי חזק,
באותו הזמן ביל ירד במדרגות,
"מישל .." הוא ספק קרא לי ובא לכיוון שלי,
"מה קרה?" הוא שאל אותי,
נרגעתי טיפה,
"ביל זה בסדר אם אני יספר את זה לאלכס קודם?"שאלתי אותו בהיסוס לא הרגשתי בנוח,
"כן זה בסדר.."הוא אמר לי וחייך,
"כן , רק ביל אם אפשר בחדר שלך? כי טום מתלבש בחדר.."אלכס שאלה את ביל,
והוא חייך הנהן את ראשו והלך לכיוון הסלון.
נכנסנו לחדר של ביל הוא היה כ"כ מבולגן,
הוזזנו את הדברים במיטה שנוכל לשבת,
"מישלי דברי אלי , מה קרה?"אלכס שאלה אותי בקול נעים,
"ראיתי את זאק..."התחלתי לספר לה לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי "מתנשק עם מנדי.."
אלכס פערה את עיניה "איזה זאק? זאק שלך?" היא כמעט ולא האמינה,
"כן.. זאק,זאק שאת מכירה והוא כבר לא שלי!"אמרתי,
"אויי מישלי הוא לא שווה את זה!!"היא אמרה לי וחיבקה אותי,
"אני יודעת.. אבל כ"כ אהבתי אותו.. למה הוא עשה לי את זה?"ספק אמרתי ספק שאלתי אותה,
"אני לא יודעת..."היא ענתה לי,
הייתה שתיקה של כמה דק' ואחרי זה דפיקות חזקות בדלת,
הסתובבתי לכיוון החדר לראות מי זה,
ולפני שהספקתי ראיתי את זה בא לכיוון שלי,
"אני אוהב אותך!!"הוא כמעט וצעק ונשק אותי,
"עזווווווב אותיי !!"צעקתי,
ביל שנייה אחרי זה נכנס לחדר,
"מה קרה?" הוא שאל בבהלה,
"אני יוותר עלייך לא.." הוא אמר לה בקול מסטול ומילים מבולגנות,
"אני כבר וויתרתי.."אמרתי ודחפתי אותו מימני,
"אני אוהב אותך מנדי.."הוא לחש,
כולם היו המומים חוץ מימני כל כך שנאתי אותו דמעות היו בעיני קפאתי במקום,
"תלך הביתה.."ביל אמר לזאק אחרי שתיקה,
"אני לא הולך בלעדיה.." הוא אמר מנסה להתקרב אלי,
"זאק תלך!!"ביל הפעם הרים את קולו ודחף אותו לכיוון הדלת,
"איי לאב יו,מי אמור.."הוא לחש ויצא מהבית צוחק מעצמו,
ביל התקרב אלי וחיבק אותי חזק מצמיד אותי אליו ונותן לי לבכות על חזהו,
"אני ישאיר אתכם לבד.."אלכס אמרה ויצאה מהחדר,
התנתקתי מחיבוקו של ביל והסתכלתי בעיניו הם נצצו,
"תודה.."לחשתי,
והוא חייך,
הסתכלנו אחד על השנייה דקה אחת,
"אההמ.. אני..."התחלתי להגיד וביל השלים אותי,
"כדאי שנלך אליהם.."הוא הציע והסכמתי, הלכנו לחדר של טום,
"היי.."אמרתי כשנכנסנו לחדר,
"מישל איך את מרגישה?"טום שאל אותי,
"עכשיו יותר טוב.."עניתי לו והוא חייך,
"בואו נראה סרט.."אלכס הציעה ושברה את השתיקה,
ירדנו לסלון ואלכס הוציאה סרט,
"ה...טי...טינה?" אמרתי את תגובתי לסרט שאלכס הוציאה,
"כן מישל זה סרט יפה.."טום ענה לי,
"אממ..אוקי ?!" ספק אמרתי ספק שאלתי את עצמי, אני פוחדת מסרטי אימה,
"בטוחה?"ביל שאל אותי,
"כ..כן.."עניתי בגמגום קל,
"אל תדאגי אני ישמור עלייך "ביל אמר וחייך,חייכתי אליו חזרה,
"יופי.."אלכס אמרה,חייכה וישבה בספה שטום ישב,
ראינו את הסרט וכשהיו קטעים מפחידים ביל חיבק אותי יותר חזר והרכנתי את ראשי בחזהו.
"זה עבר??"שאלתי שראשי מורכן בחזהו של ביל וביל מצחקק,
"כן.."אלכס אמרה וצחקה,
שחררתי את ראשי מחזהו של ביל,לאט לאט הסתכלתי על המסך,
"זה לא עב..." ביל בא להגיד אבל כבר הסתכלתי על המסך,
"אעעעעעעעעע.." צעקתי ושוב קברתי את ראשי בחזהו של ביל וכולם צחקו,
"תצחקו,אותי זה מגעיל לראות אישה בלי לסת ודם יוצא מהפה שלה.."אמרתי ומשכתי מעט את חולצתו של ביל קוברת את ראשי יותר עמוק.
"זהו,עכשיו באמת זה עבר.."אלכס אמרה וצחקה,
"לא מאמינה לך.."אמרתי,
"זה באמת עבר.."ביל ספק לחש לי מתאפק לא לצחוק,
הסטטי באיטיות את ראשי מחזהו של ביל וראיתי שהקטע באמת עבר,
"בעע, עפתי לחדר של ביל.."אמרתי עם קול נגעל ועליתי לחדרו.
משאירה את כולם צוחקים.
*מנקודת המבט של ביל*
אחרי כמה דק' שמישל עלתה לחדרי,עליתי אחריה לא רציתי להשאיר אותה לבד.
דפקתי בדלת,
"אפשר להיכנס?"שאלתי,
"לא אסור לך.."היא אמרה בציניות וצחקה,
פתחתי באיטיות את הדלת ונשענתי במשקוף מביט על מישל יושבת במיטתי כשכרית מונחת על רגליה וצחוקה מתגלגל,
"אז מה מישל קטרין,מפחדת מסרטי אימה?"אמרתי והתקרבתי אליה נשען על המיטה,
"לא.. זה פשוט הגעיל אותי.."היא אמרה והוציאה לי לשון,חייכתי ושתקתי לכמה שניות,
"את רוצה לראות איתי סרט אחר?"שאלתי אותה,
"אבל...."היא באה להגיד לי וקטעתי אותה,
"אל תדאגי לא מפחיד.."אמרתי חייכתי אליה והיא החזירה לי חיוך מתוק,
נשכבנו במיטה וראינו סרט אחרי חצי שעה מישל נרדמה ואחריה אני.
-בבוקר-מנקודת המבט של מישל
התעוררתי וראיתי את ביל מסתכל עלי חייכתי אליו,
הסתכלתי מסביבי והבנתי שנרדמתי בחדר של ביל,
"כן את נרדמת פה.."ביל אמר לי שהבין על מה שאני חושבת,
"אוי פדיחה.."אמרתי וקברתי את ראשי בידיי וביל חייך,
"לא נכון.. את נרדמת כמו מלאך לא רציתי להעיר אותך.. " הוא אמר לי וחייכתי.
הסתכלתי בפלאפון לראות מה השעה וראיתי 5 שיחות שלא נענו מזאק ועוד 3 מאמא שלי,
"הוא התקשר אלי.." לחשתי וביל גלגל את עיניו,הסתובבתי לצד שלו וחייכתי אליו והוא החזיר לי חיוך לא שמנו לב שכ"כ היינו קרובים זה לזו שהרגשנו את הנשימות אחד של השנייה,
"בוווווווווווווווווקר טו......"טום נכנס באותו שנייה לחדר בחיוך מאושר ואני וביל מיהרנו להתנתק מהסיטואציה הזו,אך טום קלט אותנו באותו מצב והוא תיקן את עצמו,
"בוקר מעולה.."הוא אמר,חייך והזיז את גבותיו,
"לא טום, זה לא מה שאתה חושב.." אמרתי לטום והסמקתי וביל צחק,
"כן כן .. " טום אמר בציניות והוסיף "אנחנו נחכה לכם בשולחן האוכל,אני מת מרעב.." והוא יצא מהחדר משאיר אותי ואת ביל מסמיקים.
ביל קם מהמיטה לכיוון השירותים ורק חיוך עלה על פניו,
החלטתי להתקשר לאמא שלי,
"מישלי.."היא ענתה לפלאפון,
"היי אמא.."עניתי לה,
"מה קורה?איך את מסתדרת?"אמא שלי שאלה אותי,
"בסדר גמור.. מאוד כיף פה.." אמרתי לה,
"יופי.. ואיך עם זאק?"היא שאלה אותי אני כבר ספרתי לה עליו מתי שהייתי מאושרת איתו וכ"כ אהבתי אותו ככה הייתי בטוחה שהוא מרגיש אלי,
"אמ..לא.. אנחנו כבר לא חברים.."אמרתי בשקט ובדיוק ביל יצא מהשירותים,
"אה.. אני מצטערת.." היא אמרה לי בשקט,
"זה בסדר.."אמרתי לה,
"קחי את אבא,הוא רוצה אותך.."היא אמרה לי,
"יפה שלי.."אבא שלי דיבר איתי,
"היי אבא.."אמרתי עם חיוך,
"איך שמה?"הוא שאל אותי,
"מעולה.. בסדר גמור.." אמרתי,
"יופי מאמי, ומה עם ביצפר? את לא אמורה להיות עכשיו בביצפר?"הוא שאל אותי,
"אה.. אני יבוא לשם יותר מאוחר..קמתי הפוכה וממש עייפה.."אמרתי לו,
"טוב.."הוא אמר בשקט היה אפשר לשים לב שחיוכו נמחק והוא לא מרוצה מיזה,
"אמ.. אבא אני ידבר איתכם יותר מאוחר.. כי אני צריכה ללכת להתארגן.."אמרתי לו,
"טוב מישלי..אני מתגעגע..בייבי.."הוא אמר לי,
"גם אני אלייך.."אמרתי לו ואז הוספתי "בייבי" וניתקתי את השיחה,
"את יכולה להיכנס לשירותים.."ביל אמר לי,
"אוקי..תודה.."אמרתי לו ונכנסתי לשירותים.
*מנקודת המבט של ביל*
ישבתי במיטה בחדר,
'אוחח מה אני יעשה איתך.. כמה אני אוהב אותך..'חשבתי לעצמי,
'אני לא מאמין שזאק איבד מלאכית כ"כ מקסימה מטעות גדולה שהוא עשה' שוב חשבתי לעצמי,
אחרי 10 דק' מישל יצא מהשירותים וקמתי מהמיטה,
"אהממ.. ביל?"מישל ספק קראה לי,
"כן?"עניתי לה,
"אני יכולה להגיד לך משהו?"היא אמרה את זה בשקט,
"כ..כן.."עניתי לה מגמגם,מקווה שהיא תגיד לי את מה שאני רוצה לשמוע,
היא התקדמה אלי צעד אחר צעד באיטיות נעמדת מולי,
"א..ני או..הבת או..תך.."היא לחשה לי והסתכלה אל תוך עייני,ואני עמדתי המום מולה.
זההווו..
D:
33>>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מישל קאוליץ=]