כבר שנים שלא כתבתי .. הרבה דברים שונים קרו וקורים לי..אבל לא על זה בא לי לכתוב .. אני מניחה שאני כותבת כדי לפרוק .. כי היא לא כאן , והיא כאן אבל בעולם שלה (משמע גם היא לא כאן) והוא גם לא כאן ... אוף..
חיים שכאלה ,הא ?
לקחתי קצת קשה את יום הזיכרון השנה .. אני אפילו לא יודעת למה זה שונה מכל שאר השנים? כנראה המלחמה האחרונה שבה חייתי עם מגנוליה את הפחד שלה דיי השפיעה עליי, ניסיתי לעודד אותה למרות שהייתי מבועתת בעצמי..כנראה שגם המציאות היומיומית משפיעה עליי..זה נראה כאילו אנחנו דנים עצמנו ליום הדין. עצוב. (לא שהראיתי את זה אבל.. באסה לי כל היום..פעם ראשונה שאין לי שום חשק לצאת לאנשהו ביום העצמאות).
חיים שכאלה ממשיכים וזורמים.. דברים משתנים ואנשים מתעצבים.. אני חייה במציאות שונה ממה שציפיתי..טוב לי ורע לי אבל כלל לא נורא לי .. (כנראה כי יש לי אותו, אני חושבת שאם הוא לא היה איתי בתקופה הזאת של החיים כנראה שהייתי מאבדת שפיות..אני חושבת שהייתי מרגישה שאני לגמרי לבד..כמובן שיש את גולד המופלאה אבל הם לא כאן..לפעמים כואב לי שלליידי לא אכפת, לפעמים כואב לי שאני לא ממש יכולה לדבר עם ברו כי הוא דיי מרוחק-וצריך להיות ממוקד במטרה לשמה הוא נסע=) , לפעמים כואב לי כי אני יודעת שבסוף היא תישאר שם לנצח..טוב נו..לפחות יהיה לי אל מי לבוא)..חיים שכאלה.. מעולם לא העלתי בדעתי שאל המקום הזה אני אגדל.. הלימודים באמת משפיעים על התפיסה ואני באמת שמחה שבחרתי במקצוע בו בחרתי..אני באמת רואה את הדברים קצת אחרת..
לפעמים בא לי לצרוח ופשוט אין לי כוח - בא להגיד מה אני חושבת למספר אנשים אבל אין לי כוח = אין לי חשק לשמוע שוב פעם תירוצים עלובים ..
סלחתי יותר מידי פעמים לשווא . לא עוד. ולא , אני לא כועסת , פשוט אין לי כוח.
וכן, כמו שאמרתי .. באסה לי כל היום אז החלטתי לפרוק.
יום עצמאות שמח אני מניחה .
ו...תעשו צבא .. מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה במדינה ה ... הזאת. סליחה, המדינה כשלעצמה בסדר .. יש הממווון פאקים בניהול שלה. אז מכאן , מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה לצערי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
