ריק לי,

קר לי.

אני לא מבינה.

זה הולך להשתפר? אני לא יודעת איך להיות אופטימית עכשיו.

עבר הרבה מאוד זמן מאז תקופת השפל שלי, אבל הנה, אמור להיות לי טוב עכשיו והמחשבות האלה חוזרות. מחשבות מגעילות שמקננות בבטן ומכרסמות כל חלקה טובה שעומדת בדרכן. מחשבות שרוצות להרוג אותי. שאומרות לי שלא שווה לי להתאמץ, שאני לא שווה את זה.

מחשבות שאומרות לי ללכת לעזאזל. מפלצת גרה בתוכי ומאכלת אותי. איך מרסנים דבר בסדר גודל כזה?