אני חייבת להפסיק לעשן מתישהו. אני לא רוצה שזה ייפגע ביכולת השירה שלי או משהו כזה, עם כל הכבוד לניקוטין המהולל.

אממה, אני הולכת לסיים את הפוסט הזה בנימה אופטימית.  היה לי חג ממש כיפי בבית, נרגעתי מעט מההתרוצצות של הטירונות וקיבלתי תיק עם הדפס קומיקס וחולצה של מיקי מאוס. ואחרי ארוחת הערב גם אתמול וגם שלשום ביליתי עם עינב שעשתה את הכל הרבה יותר טוב.

בסך הכל, אני יכולה לספר ולומר שאתמול כשחזרתי הביתה ברגל חייכתי לעצמי, ואיכשהו ידעתי, כי זה מן דבר כזה שמרגישים - שהשנה הזאת תהיה טובה יותר בשבילי.

שנה טובה, ותודה לאלוהים שנתן לי את החברה הכי טובה שיכולה להיות למישהו. יש פשוט דברים שחייבים להעריך.

הכל לטובה, נכון? כמה אפשר כבר להיות פאסימיים?

יאללה, ממחר אני בטירונות ואין לי מחשב במשך כל השבוע, אז זה הזמן לאחל לעצמי ולכל מי שקורא שבוע מצויין.

מחר יהיה יום טוב יותר. חייב להיות.