אני אצטרך לקבל את זה שזה אף פעם לא יחזור להיות כמו שזה היה פעם.
אני מרגישה שהתפקיד שאני נמצאת בו הוא לא מהתפקידים הקשים האלה שיחשלו אותך לחיים. אני רק מרגישה שזה מחליש אותי והופך אותי לאדם ציני וממורמר. נכון, יש שיטענו שתמיד הייתי כזאת בכל מקרה, אבל זה רק צד אחד באופי שלי שכרגע הפך להיות הדומיננטי, ואני מאוד מאוד לא אוהבת את זה. אם אני אראה שהמצב הנפשי שלי ממשיך להיות ככה אני אבקש לעבור תפקיד במשטרה. אולי יש להם תפקיד פנוי בשבילי בתור כלבנית, אולי הם אפילו יתנו לי איזה חדר בבסיס. זה נשמע מוזר, אבל די נמאס לי מהבית ומכל ההתנהלות של ההורים שלי. זה נשמע נורא טינאייג'רי, אבל אני כבר לא מסתדרת איתם כל כך טוב. ואולי גם זה חלק מזה שאני ממורמרת ועצבנית כל הזמן בזמן האחרון, זה כמו מחזור תמידי או משהו.
העיצוב של הבלוג לא כזה מגניב
אם כמה שזה נשמע קינקי המדים של המשטרה לא כל כך מחמיאים לגזרה שלי. וזה חבל, כי על אזרחי אני כן נראית טוב.
חבל שאני לא על תקן מלא של שוטרת קבע, שוטרי חובה חייבים ללכת על מדים של משטרה. שוטרי קבע לפי מה שאני רואה על פני השטח רק מחפשים להימנע מהמדים המפגרים האלה והולכים על אזרחי כל הזמן. וזה באמת הכי מגניב להיות שוטר על אזרחי - ככה אתה שולף את התג שוטר ואנשים לא יודעים מאיפה זה בא עליהם. כמו סוכני FBI או משהו.
אני צריכה לנסוע כבר, צ'או.