לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

: A Forgotten Memory :


The world is not beautiful that, in a way, lends it a sort of beauty

Avatarכינוי:  Atomic_

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2017

So, we began our travels knowing nothing


אף פעם לא הבנתי מה זה לאהוב מישהו יותר מעצמך. הרי אם נביט בעובדות, אין מה לעשות ואין צורה להתכחש - אם לא היינו אוהבים את עצמנו, לא היינו שורדים. זה מנגנון אנושי וזה בסדר גמור. השאלה שלי תמיד הייתה, איך אפשר לאהוב מישהו אחר יותר?

אני חושבת שהבנתי. וזה לא משהו שאפשר להסביר

22 שנים מהחיים שלי אהבתי להיות עם עצמי עד שהגיע האדם שהראה לי שלהיות יחד, אני והוא זה הרבה יותר טוב.

מי היה מאמין שאפשר ללמד אותי אחרת?

לאט לאט, כל שלב שאני עוברת, כל מחסום שאני שוברת עוזר לי להפתח קצת יותר לחיים וזאת למרות כל החוויות הלא נעימות שעיקבו אותי בדרך.

 
נכתב על ידי Atomic_ , 25/6/2017 20:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




6,498

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAtomic_ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Atomic_ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)