דבר החיפושית

אתמול שינתה התוכנית האח הגדול את פניה והפכה ל"המופע של אביבית". אביבית אוכלת שוקולד השחר בכפית (תודה לאל. המראה שלה תוחבת לקופסה את ציפורניה המודבקות כמעט גרם לי להקיא); אביבית שומעת מתמיר שלהיראות כמו שרלילה לא עושה לה טוב; אביבית לא מבינה למה זה שהיא ניהלה רומנים חטופים עם רגב, אביב, ערן ועכשיו עם צביקי נחשב לשרליליות. היא קוראת לזה להיות מחוזרת; אביבית נעלבת מחוסר תשומת הלב מצד ערן ומייבבת בבכי; אביבית מזדעזעת כל כך שצביקי נישק אותה, שכדי להירגע מחילול תומתה היא צריכה לצהול, לצחקק וליפול חיקו. איך עוד הוא יבין שהיא לא בחורה כזו? גם כשמראים לעשר שניות את סופי ושרי, הן עסוקות בלדבר על אביבית. ומה עם סער ויעל? גם הם מועמדים להדחה. לא מגיעות להם כמה דקות שידור? מה עם איזה סשן שלילת אזרחות עם צבי? 

 היחידה שהצליחה לגנוב לאביבית קצת זמן מסך היא לירון, שזעמה על עינב שנידבה לצבי בליסטיקס בלי לשאול אותה. עינב, במקום להתנצל ולסגור את הסיפור, הפכה את זה לוויכוח מייגע על קניין פרטי בבית האח, מה שהוציא מלירון שאגות עצבניות על זכותה לחיים ללא חיידקים. מה שכן, אחרי בהייה מאומצת הבנתי את מי לירון מזכירה לי. התמונות בסוף הפוסט.

אני כשלעצמי מיציתי את אביבית על שפתיה המעוותות מבוטוקס לא מוצלח, ניתוח האף שמקנה לה פנים של בת 45, ריסיה המוגזמים, שערה הנושר לתוך האוכל, הגרידיות שלה ומשחקיה בכל מי שנושא כרומוזום Y. מעדיפה לשמוע את סער מדקלם שוב את השיר על המולך מאשר לשמוע עוד לחישות ליליות בסגנון "יחסינו לאן" עם הבחור התורן. לצערי, זה כנראה לא יקרה, ואביבית הביבית תגיע לגמר.

אז יוסי הלך הביתה. הגיוני דווקא בעונה הזו שבה מדיחים את כל מי שיש בו שמץ צבעוניות ומעורר בדל עניין, ומשאירים את הסטטיסטים רגב, איתם ופנונה (האח לא חושב שחודש אחרי שבטי ודודו עזבו את הבית כדאי להחזיר לה את שמה? היא הרי ויתרה עליו כדי שהם יוכלו לצפות בסרט החתונה). בסוף באמת יהיה מעניין לצפות בדיירים כשם שמעניין לצפות באקווריום. לרגע חשבתי שהצופים ינקמו ביעל על כך שהכשילה את משימת התקציב, אבל לא. יוסי הוא שהלך. מי ידאג עכשיו לעיצוב השיער של הדיירות? אכן אבדה.

באח הגדול מקדמים את העונה העשירית של כוכב נולד, וברוח התוכנית נתנו גם הם לדיירים לשיר. כמיטב המסורת לא שמענו כמעט אף אחד מהדיירים שר (נדמה לי שערן שר טוב להפתיע, ולסער יש בריטון עמוק ולא צפוי) למעט יוסי, שגם מזייף וגם לא יודע אנגלית. הרי הכי כיף ללעוג לאנשים. מתברר שאביבית, למרבה הפלא, לוקחת שיעורי פיתוח קול. כמו שהיא שרה לעולם לא הייתי מנחשת. האם יש משהו שהבחורה הזו טובה בו חוץ מלהדביק ריסים ולעפעף?

בפינת היצירה ערן תפר דגל. חשבתי שיהיו מכות עם סער, אבל הם דווקא ניהלו דיון תרבותי, בלי מכות, בלי קללות ובלי צעקות. ערן סוף סוף מצא זוגיות. מי צריך בחורות כשיש לו דגל? הוא מביט בדגל בערגה, מלטף בחושניות את שוליו התכולים ונותן לו נשיקת לילה טוב בטרם יפרוש לשנת הלילה שבה, ככל הנראה, יחלום על אביבית שבמקום שפתיים יש לה שני פסי תכלת ואפה המנותח לבש צורת מגן דוד.

בהמשך חטף ערן משבר מהשהייה חסרת התוחלת בבית האח. הוא לא רגיל לא לעשות כלום. אחרי הכל הוא בחור צעיר בן 30. לא פנסיונר. כמה אפשר להתענג על כוס קפה? אביבית עטה על ההזדמנות לתמוך בו, ועל הדרך להגניב לשון לאוזן שלו. פסיכולוגית היא כבר לא תהיה. במקום לתת לו לדבר ולעודד אותו היא בעיקר קטעה אותו ודיברה על עצמה. חוץ מלקעקע על המצח "ערן, אני חולה לך על התחת" היא כבר עשתה הכל, ועדיין היא לא קולטת שהוא לא בקטע שלה.

בעוד שבוע מגיעים דיירים חדשים. האם הם יצילו את העונה? סביר להניח שלא.

לא כל השיחות בין הדיירים הן ריכולים, חפירות ואמירות גסות שאחר כך בשידור נמחקות ובאות לידי ביטוי בכתוביות בשלוש נקודות, שנראה לי שאפילו הצופים הצעירים כבר מבינים מה הן מייצגות בעצם. יש גם שיחות מעמיקות, מלמדות, שמתכתבות עם נכסי צאן הברזל של ילדותנו ועם הדברים שלימדה אותנו הגננת. שיחה מצוינת עם רגעי קסם רבים התנהלה בין קותי לתמיר, שלרגע חשבתי שהוא עידן רייכל. נקודת המוצא של השיחה היא שהם שוהים בבית האח הגדול כבר חודש ותוהים אם מתגעגעים אליהם בבית.

"אני אמות אם אמא שלי שכחה אותי," פועה קותי. 
 "היא בטוח שכחה," מעודד אותו תמיר. "היא תגיד: מי אתה? מי אתה?" 
 "וואו." 
 "כמו מרקו." 
 "תגיד, הוא מצא אותה בסוף?" מתעניין קותי. 
 "כן." 
 "איפה היא הייתה?" 
 "היא הייתה ב..." 
 "כשהיא יצאה מהבית, למה היא לא השאירה לו פתק על המקרר? לא נראה לך שזה היה חוסך את כל הבלגן?" 
 "זו סדרה ממש לא לילדים," אומר תמיר בתוגה. 
 "בוא'נה, זה מרקו, כשאתה חושב על זה, הוא עשה את הטיול של אחרי צבא בדרום אמריקה, אחי, בגיל 4."  מאבחן קותי. 
 "תראה את הנחליאלי." 
 "הנחליאלי הזה מפגר. הוא מאחר את הזמן שלו באיזה חודש וחצי. הוא אמור לבשר על בוא הסתיו. אנחנו באמצע ינואר. כבר סוף ינואר."

  


אחרי השיחה עם תמיר ומרדף הכולל זריקת חפצים עם יאנה מתפנה קותי לשיחת נפש עם ערן. הגבר-גבר של הבית החליט לפתוח את לבו בפני קותי ואולי על הדרך שניהם יעברו תהליך. הוא אמר לקותי: "מבערך היום השני פה אני מחקתי אותך. שמתי אותך במשבצת של סוג האנשים שהם רעים... שפתאום מתעצבנים ודוקרים מישהו במועדון. לא הקשבתי למילה אחת שאתה אומר. הייתי רואה אותך...  כמו קוף שאני לא מקשיב למילים שלו, אלא רק עושה תנועות ורץ ומתעצבן וצועק."

אחר כך ערן עוד ניסה להגיד שהוא מבין שהבעיה היא בו ושיש גזענות שטבועה בו, אבל בטרם הספיק לסיים את הנאום הוא ראה בפליאה את קותי קם ונכנס לבית. איך הוא לא הבין שדיברתי במטפורה? קונן אחר כך מול המצלמה, כמעט המום מכך שקותי נעלב. הוא הרי בכלל בא להתנצל. ערני, עצה קטנה: להבא כשאתה בא להתנצל, דבר יותר על עצמך, על החלק שלך, ולא על מי שאתה מתנצל בפניו. אה, ומטפורה או לא, גם חסידי דרווין לא אוהבים שמשווים אותם לקוף.

דברים נוספים שקרו אתמול:

 אביבית המשיכה לתחזק את הסרט שהיא חיה בו. הבחורה באמת לא מחוברת למציאות. 
 סופי עשתה את הלא ייאמן ושרדה הדחה. חבל. 
 קים עדין הנפש חזר הביתה. גם חבל. אני אתגעגע לאוצר המילים שלו.