לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

just stuff


טוב , אני אדם וזה הבלוג שלי , לכולם יש אז חשבתי למה לא ...

כינוי: 

בן: 39

ICQ: 127128538 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2008

מחשבות


אני לא יודע איפה זה יגמר .... זה משהו זמני או שככה זה החיים ? ככה זה בכל מקום ? אני יודע שלכאלה חיים אין לי כוח - לא משנה מה אני עושה , אני מרגיש שאני דורך במקום. כל החובות האלה , ומשום מה אני לא מצליח לסגור אותם , כל פעם שאני מוציא את הראש קצת מעל המים , נופלת עלי מכה אחרת ומורידה אותי עוד יותר למטה ... ואני כל כך בודד ... הייתי רוצה רק מישהו שיגיד לי שיהיה בסדר , שיגיד לי שאוהבים אותי , שאני חסר למישהו בעולם הזה ... בזמן האחרון אני חושב יותר ויותר על התאבדות ... לפעמים אני רק חולם על השחרור המתוק ומגיע למצבים שהדבר היחידי שעוצר אותי מלחתוך את הידיים ולסיים את הבדיחה העצובה הזאת זה מה שזה יעשה לאמא שלי ... לא מגיע לה כזה כאב ... אבל זה לא הוגן ... נראה לי אני פשוט לא מתאים לעולם הזה ... לא מתאים לאנשים בעולם הזה , לחיים בעולם הזה ...למה זה מגיע לי כל הזמן לסבול , כל הזמן להסתפק בפחות , לראות אנשים אחרים , אנשים שזה לא מגיע להם , נהנים מכל הדברים שיש לחיים להציע , חברים , אהבה , כסף בזמן שאני רק אוכל כאפות ? למשל ליום הולדת האחרון שלי קיבלתי מתנה יפה דווקא - טיפול בבי"ח וחשבון של 1600 דולר , שלא לדבר על מנות גדולות (ויומיות) של בדידות ועצב ... ככה זה כל החיים שלי , מכה אחרי מכה ... כל כך המון כאב ואומללות וזה רק מחריף , הטובים לא תמיד מנצחים ואני רק לומד לאחרונה על טיב המין האנושי , ולא נראה לי שאני נופל בקטגוריה הזאת ... אני לא יודע עוד כמה זמן אני אוכל להחזיק מעמד ... אם זה ימשך ככה ... אבל חשבתי , בגלל שלא מסתכלים על התאבדות בעין יפה , אולי אני יכול פשוט ללכת לאיזשהו מקום שיש יותר סיכוי שאני אמות , אפריקה או משהו וככה לסיים את זה ...

אני יותר מדי תמים לעולם הזה , יותר מדי מאמין בטוב האדם , אבל לאט לאט אני לומד שזה לא נכון , רוב האנשים זבל , מי שטוב - סובל , ומי שרע ודורך על גרונות - חי טוב ... ואני לא רוצה את זה ... אני מעדיף מוות מלחיות ככה , לרדוף אחרי הכסף , קטנוניות ואדישות , אלה לא חלקים ממי שאני , אבל ברוב העולם ככה זה ... איפה זה לא ? איפה יש מקום שאנשים לא פוגעים בחבריהם כל הזמן ? למה לחיות בעולם כזה , להיאבק מול הסיכויים ? ילדים ? אני אוהב ילדים והייתי רוצה משלי , אבל אני לא יודע אם זה מקום שאני רוצה להביא בו ילדים , עולם שחוטפים ורוצחים וגונבים ומרמים בו אחד את השני כל הזמן ...

ומה אני עושה עם עצמי ? אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי ... לא יודע מה אני הולך לעשות , גם אחרי שאני סוגר את החוב , אם זה יקרה , בקצב הזה אני עוד אצטרך לברוח מפה ... אני רק רוצה הזדמנות ... אני רק רוצה קצת , לטעום ממה שיש לכולם ... אולי פשוט לא נועדתי לקבל את הדברים האלה , אולי זה פשוט לא בשבילי ... יותר ויותר אני מגיע למסקנה שפשוט אין לי מה לחפש פה , זאת אומרת בחיים ... מה המטרה ? לסבול בשביל התענוגות של החיים ? אבל אני לא מקבל אותם אז מה נשאר לי סבל ? לא תודה ... 23 שנה כבר אני סובל , אני לא הולך לחיות כל החיים שלי ככה ... מעדיף מוות ...


נכתב על ידי , 27/8/2008 05:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



387
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לganer אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ganer ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)