just stuff 
טוב , אני אדם וזה הבלוג שלי , לכולם יש אז חשבתי למה לא ... |
| 9/2008
הגיגים
נראה שאני מוצא מפלט קטן בבלוג הזה , תמיד הרגשתי שחסר לי איזה ערוץ אומנותי בחיים , לצייר אני לא יודע , פיסול וכאלה לא מדבר אלי , וגם אם כן מאיפה אני אתחיל את זה עכשיו , מוסיקה , האמת לא חשבתי על זה אבל במוסיקה אני מתופף , אז לא יודע נראה לי קצת לא קשור ... לכתוב זה נראה לי משהו שמנחם אותי קצת ... אני בן אדם סגור , אני בקושי מדבר עם האנשים שאני כן מכיר , לא הרבה אנשים מכירים אותי באמת - ר"ע פעם שעברה- אז תמיד הייתי בתוך איזשהו מעגל סגור כזה , שרק אני בו מן הסתם , ואולי אני פשוט לא יודע איך לעשות את זה ... לא היו לי חיים נורמלים נראה לי ... הייתי ילד חסר ביטחון וביישן , לא היו כמעט חברים , לא היו מזמינים אותי למסיבות כיתה וכאלה אם לא היו חייבים ... אני זוכר פעם אחת רק , שהייתי בן איזה 7 , שהייתה לי מסיבת יום הולדת שבאו אליה , חוץ מזה לא הייתה לי אף פעם מסיבת יום הולדת , אני יכול לספור על יד אחת את המתנות שקיבלתי בחיים שלי (אני יודע שזה ראיה קצת חומרית , אבל ראבק - לא ביקשתי פוני או משהו , רק ביקשתי שמישהו יגיע ויראה שאכפת לו ממני קצת) , עד לתיכון סבלתי , צחקו עלי כל הזמן , הייתי מנודה חברתית , לא נראה שעשיתי משהו שגרם לזה , נראה לי הייתי בסדר סה"כ לילד אבל אף פעם לא הזמינו אותי לכלום , אף פעם לא בחרו בי , ספרו אותי ...
בתיכון השתפר קצת . מצאתי את עצמי יותר , קיבלתי יותר ביטחון , גם גדלתי פיזית ואני מניח שאיפשהו התעצבתי מבחינת מראה , זיינתי בתיכון (לא יותר מדי כמובן) ושתיתי ועישנתי ופתאום היו אנשים שכן רצו להיות בחברתי , אני לא יודע מה היה נסגר איתי אם לא הייתי הולך לשם ...
צבא היה בסדר אבל ארוך ועכשיו אני כאן ... אני מרגיש כל כך לא שייך ...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
