| 9/2008
מוות
מה מוות אומר לי ? מפחיד למות ? אני לא מפחד ... נראה לי ... חשבתי המון על מוות בזמן האחרון , וכאמור לא נראה לי שאני אתאבד בקרוב , אבל אני חייב להודות שיש לי פנטזיות על מוות ... אני נוהג וחושב כמה קל זה יהיה פשוט לא לסובב את ההגה , פשוט להמשיך ישר , מעבר לצוק ... או שוד . זה החביב עלי . אני נכנס לחנות אקראית , ובאותו רגע נכנס שודד , מאלה שרואים בסרטים היותר קשים , השודדים שישר מחסלים את הלקוחות , ואז אחד מהם בא אלי , כי אני לא מראה סימנים של פחד , והוא מכוון אלי את האקדח (אני מקווה לחזה , לא רוצה לתת לאמא שלי ארון סגור) ואני בדרמטיות חושף את הלב שלי ןמסתכל לו ישר לתוך העיניים אבל הוא חיה , הוא הרג לפני , ואני עומד בדרך שלו ... הוא משחרר כדור ואותי ... אני רק חושב על זה ומין הרגשה מוזרה של שלווה , של נחת , של שחרור נוחתת עלי ... כמעט כמו כשאני חושב על לחתוך את הידיים ... אבל הבאסה בתרחיש הקטן הזה זה איך שהמשפחה תקבל את זה ... למה הם לא יכולים להיות כמו כולם ופשוט לשכוח ממני ? אני מרגיש כאילו שאני מסתובב עם מיכל ריק , לא שהוא היה יותר מדי מלא , ואני לא יכול או שלא נותנים לי או שאני לא יודע או שכל התשובות נכונות - אבל אני מרגיש שאני בכלל לא רוצה "למלא מיכל" (אני יודע , ההשוואה קצת מעפנה אבל הבנתם) אבל אני מרגיש כאילו אני קליפה , רק צריך להסתכל , אפילו לא יותר מדי בשביל לראות את זה ...
נראה לי אני משחק אותה יותר מדי קדוש מעונה ... אני לא יכול לגרום לאנשים סבל , גם אם זה אומר שאני סובל , אני מעדיף שאני אסבול ולא אחרים , כואב לי לראות אנשים סובלים וזה לא הוגן !!! אנשים אחרים דורכים על גרונות , ומשקרים וגונבים ורוצחים והם מתקדמים בעולם הקר הזה , בזמן שאנשים תמימים סובלים כל יום בגלל חמדנות וקנאה ולי זה כואב ואני לא רוצה שזה יכאב , נמאס לי לרחם על אנשים אחרים ... מה איתי ? בגלל זה אני מוצא איזושהי נחמה בכל הקטע הזה ... כנראה שיש איזושהיא מכסה של אושר או משהו כזה , ואני מרגיש כאילו פשוט לי אין את היכולת לקבל את זה ... אני דפוק לגמרי , אם משהו טוב קורה לי (נדיר כל כך ...) לרוב אחרי זה אני משלם על זה בסבל במעין גרסה ישראלית של אל באנדי או משהו , כנ"ל כשאני עושה מעשה טוב , גיליתי שמתי שאני עושה מעשה טוב , לרוב תוך יממה קורה לי משהו רע , נראה לי שזה קשור אבל לא חייב ... כשמישהו אומר לי מילה טובה או מחמאה , ישר קופץ לי לראש "זה לא נכון ! זה שקר , הם רק רוצים משהו ממך אז הם אומרים את זה , אתה לא באמת יפה/חכם/וכו' . אני באמת ובתמים חושב שהם טועים , אני מוריד את עצמי לעפר , למרות שאני הצלחתי להשתפר קצת בקטע הזה בשנים האחרונות , מחמאות זה עדיין דבר שאני לא רגיל לקבל , אני יותר רגיל לרע ... יש איזה חמימות בעצב ... זה פחות או יותר הדבר היחידי שאני מזהה ... הדקירה הזאת בלב כשרק המשפחה שלך אומרת לך מזל טוב ליום הולדת כי אף אחד פשוט לא יודע או זוכר , הבדידות שכבר הפכה בעצמה למעין בת לויה , אני לפעמים פשוט לא מזהה את הדברים הטובים כי פשוט זה כמו תינוק שרואה משהו בפעם הראשונה ... אף אחת אף פעם לא אמרה לי שהיא אוהבת אותי , לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית ממש , אין לי חבר טוב (יש לי מלא מכרים וקומץ מקומץ ביותר של חברים אבל לא נראה לי יש לי חבר טוב - אם היה הייתי יודע לא ?) אני פשוט נטע זר ... אני לא צוחק כשאני אומר שאם אני אמות , חוץ מהמשפחה , יש אולי 3 אנשים שידעו על זה , שיש מצב שאיכשהו הם יגלו שמתתי ואולי איכשהו יהיה אכפת להם באמת . ואני לא מדבר על "וואו , אף לא חשבתי שהוא יתאבד" או משהו כזה , אלא באמת ישפיע עליהם ויעציב אותם , כי באמת אכפת להם ממני ולא בגלל שהם זוכרים שאמרתי משהו מצחיק אז הם זוכרים ... 3 ... זה המספר של האנשים ... ועוד עכשיו שאני פה כבר איזה שנה ומשהו בארה"ב ....
אני עכשיו נראה לי במקום שאני בין 80%-70% רוצה מוות . אני רק רוצה שיחרור כי אין לי כוח לחיים שלמים ככה , ולא נראה שהדברים הרציניים הולכים להשתנות ... אני יודע פתרון קבוע לבעיה זמנית , אבל זה הקטע שלא נראה לי שזה זמני ... אחרי הכל החיים רק נהיים יותר ויותר קשים עם הזמן ... קשה להתמקד על הדברים היפים בחיים כשאתה טועם כל כך קצת ממנו ... אני יודע , יש אנשים עם תנאים הרבה יותר קשים משלי מן הסתם , אבל לא יודע , בשבילי זה לא היה תירוץ - אז מה אם הם סובלים יותר ? אם הם יקפצו מהגג אני אקפוץ ? אולי ... אני מרגיש כל כך .... צל של בן אדם , חיקוי ...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
