משהו מתרחש במחסן הפסנתרים

זה כל כך יפה. תקשיבו:

...כאן

סיפור אהבים - דוד אבידן

הוֹ כַּמָּה יָדַעְתִּי לָמוּת בַּעֲדֵךְ וְכַמָּה
לֹא יָדַעְתִּי לִחְיוֹת בַּעֲדֵךְ.

וְסִפְּרוּ לִי עָלַיִךְ מִזְּמַן, שֶׁיָּפָה, שֶׁמִּשָּׁם אַתְּ,

שֶׁאָהַבְתְּ אוֹתִי פַּעַמְאוֹד, שֶׁאוֹהֶבֶת עוֹדֵךְ.
גַּם אָמְרוּ לִי אֵי פַּעַם שֶׁשְּׁמֵךְ כִּמְדֻמַּנִי רוּחָמָה,
וְאַגַּב זֶה הוֹלֵם לָךְ מְאוֹד, כְּלוֹמַר בִּגְדֵּךְ.
אַתְּ יוֹדַעַת, רַבּוֹת הַשְּׁמוּעוֹת הַבָּאוֹת מִשָּׁמָה,
וּבְעֶצֶם חִכִּיתִי הַיּוֹם לְבוֹאֵךְ.
הוֹ כַּמָּה יָדַעְתִּי לָמוּת בַּעֲדֵךְ וְכַמָּה
לֹא יָדַעְתִּי לִחְיוֹת בַּעֲדֵךְ.

וְיָמַי לָחֲשׁוּ לָךְ בְּשֶׁקֶט מוֹפְתִי לְחִישׁוֹת בְּלִיהֶרֶף
מִכָּל רוּחַ מִקְרִית שֶׁנָּגְעָה בְּחָזֵךְ הֶחָשׂוּף.
וְעִם כָּל נְגִיעָה אַתְּ הָיִית נֶאֱנַחַת כְּבָר עֶרֶב.
וְטָעִית כַּמּוּבָן. הָיָה בֹּקֶר, אַךְ בֹּקֶר עָצוּב.
וּלְפֶתַע הִרְגַּשְׁתְּ יוֹם אֶחָד שֶׁאַתְּ כְּבָר מְבֻגֶּרֶת,
וְהָרוּחַ הָלְכָה לְשׁוֹטֵט בֵּין קָנִים שֶׁל סוּף.

וְהַמַּיִם הָיוּ עֲמֻקִּים בָּאֲגַם. וּכְשֶׁחֹשֶׁךְ
הֶחְלִיק עֲלֵיהֶם כְּמוֹ צִידוּגִיּוֹת, מוּעָקָה
לֹא בְּרוּרָה בְּתַחְתִּית הֶחָזֶה גָּרְמָה כְּאֵב, וּכְשֶׁחֹשֶׁךְ
לֹא הֶחְלִיק עֲלֵיהֶם כְּמוֹ צִידוּגִיּוֹת, הַשְּׁתִיקָה
לָחֲצָה אֶת גּוּפֵךְ כְּמוֹ פֶּתֶן גָּדוֹל. לֹא בַּחֹשֶׁךְ
הָיָה הָעִנְיָן. וּכְשֶׁשֶּׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר זִנְּקָה,

כְּבָר הֵבַנְתְּ שֶׁהַלַּיְלָה חָלַף וְהָלַכְתְּ לָךְ מִשָּׁמָה,
מְנֻסָּה וּמֻדְאֶגֶת מִכָּל שֶׁהָיִית מֵעוֹדֵךְ.
וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ בִּרְצִינוּת מַה שְּׁלוֹמֵךְ רוּחָמָה
וּמִנַּיִן הַפֶּצַע הַזֶּה עַל יָדֵךְ.
וְאַתְּ הִתְחַיַּכְתְּ וְאָמַרְתְּ אָה הַפֶּצַע מִשָּׁמָה.
הוֹ לוּ רַק יָכֹלְתְּ לְהָבִין, אֲבָל אַתְּ מֵעוֹדֵךְ
לֹא הֵבַנְתְּ אֵיךְ יָדַעְתִּי לָמוּת בַּעֲדֵךְ וְכַמָּה
לֹא יָדַעְתִּי לִחְיוֹת בַּעֲדֵךְ.

וְסוֹפֵךְ כַּמּוּבָן לַחְזֹר יוֹם אֶחָד לְשָׁמָה,
וַאֲנִי אֲלַוֵּךְ כִּבְרַת-דֶּרֶךְ וְאַחַרְכָּךְ אָשׁוּב.
וְסָפֵק אִם אַפְנֶה אֶת רֹאשִׁי אַחֲרַיִךְ. הוֹ כַּמָּה
אֵי רוּחַ מִקְרִית תְּבַדֵּר אֶת חָזִי הֶחָשׂוּף.
וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן אֲנַסֶּה לְנַחֵשׁ אִם כְּבָר שָׁם אַתְּ,
וְאַחַר כָּךְ אֶשְׁכַּח מֵחָדָשׁ מִדֵּי בֹּקֶר עָצוּב.
וְאִם בִּרְגָעִים שֶׁל חֻלְשָׁה אֶזָּכֵר בָּךְ רוּחָמָה,
יָגֵנּוּ עָלַיִךְ קָנִים אֲפֵלִים שֶׁל סוּף.