לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

משהו מתרחש במחסן הפסנתרים


Avatarכינוי: 

בת: 58

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

1/2008

סנדביץ' טונה


 

7:30

 

זהו סיפור על סנדביץ' טונה.

סנדביץ' טונה שמכינים ברגע זה על משטח הנירוסטה בקפיטריה

הנה, ממש כך: הלחמנייה כבר נחצתה, ועכשיו מריחה סלחנית של מיונז נספגת בתוך הרך -

הכול בסדר. אפשר להתקדם לשלב הבא 

מפוררים גוש טונה במזלג, זהירות, יש להקפיד ולפזר את הפתיתים באופן אחיד

כעת כבר אי אפשר לשנות דבר. הגורל נחרץ. טונה

כמו קוד גנטי הנושא את מומיו העתידיים של תינוק. טונה

לריכוך מניחים שתי פרוסות עגבנייה שעוביין נקבע על פי מחיר העגבניות בשוק

מעליהן פס חסה רחב ששוליו מבצבצים החוצה, כמו פיתיון

נותר רק לעטוף בניילון נצמד וזה הכול

סנדביץ' טונה רגיל.

מאלו שתמיד נשארים מיותמים בתחתית מגש הפלסטיק התכול. 

כי אם כבר מגיע מישהו, מרבית הסיכויים שהוא מפנטז על פוקצ'ה עסיסית, עם בולגרית ופסטו. בלית ברירה יתפשר על סנדביץ' ביצה קשה.

אבל טונה?  הרי אף אחד לא קונה סנדביץ' טונה.

ראיתם פעם מישהו קונה סנדביץ' טונה?

 

8:05

 

סנדביץ' רגיל, אבל שאפתני. מכוון גבוה. הכי גבוה. רוצה להיות סטייק.

סנדביץ' טונה רגיל שמהמהם סביבו מילים כמו: "מדיום רייר", "אנטרקוט", "טי-בון", "מיושן, משוייש", "רוטב פלפל". 

אבל כמו בכל טרגדיה, אף אחד לא באמת מקשיב.

 

12:30

 

סנדביצ'ים רבים כבר נמכרו. פחות צפוף על המגש עכשיו. סנדביץ' טונה רגיל מבחין לראשונה בקיומה של דלת.

על הדלת תלוי שלט, פתוח 7:30-16:00

סנדביץ' טונה נתקף עצבות.

 

14:00

 

המגש כבר ריק כדי שלושה רבעים. סנדביץ' טונה רגיל שואל את עצמו שאלה פילוסופית -

אם כולם רוצים פוק'צה בולגרית, או טוסט צהובה עם זיתים והרבה שומשום,

למה הבעלים של הקפיטריה מתעקש להמשיך ולהכין סנדביצ'ים עם טונה?

 

ואין לו תשובה.

 

15:30

 

ממש שקט עכשיו.

 

15:35

 

לא נשאר עוד הרבה זמן. סנדביץ''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''' טונה רגיל עוקב אחרי תזוזת המחוגים, יודע שלא נשאר עוד הרבה זמן. במעט הזמן שעומד לרשותו הוא רוצה לעשות משהו גרנדיוזי, בלתי נשכח, מעשה שבאמצעותו יהדהד מסר לעולם - "כן, היה שווה." בצעירותו, הוא זוכר, היו לו שאיפות. הוא לא בטוח לאן הן נעלמו, אבל נעלמו.

סנדביץ''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''' טונה מגיע למסקנה הבלתי נמנעת: הוא חייב לזיין, הוא מת לזיין. לזיין.

 

15:37

 

כן שמה, בפינה הרחוקה של המגש. אמנם סנדביץ' ביצה קשה אחרון תקוע באמצע וקצת מסתיר, אבל עד כמה שהוא מצליח להבחין, היא נראית לא רע. לא רע. קרום חלק. ללא פגמים בולטים. די סימטרית בסך הכול. אמנם החסה שלה קצת כמושה, אבל היי, הוא מספיק נדיב ועוד יותר מכך, מספיק להוט.

 

15:38

 

במונחים של סנדביץ''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''' טונה 22 דקות זה די הרבה זמן. במונחים של בקבוק קטשופ, למשל, 22 דקות זה ממש שום דבר.




כל הזכויות שמורות למירי שחם [email protected]

נכתב על ידי , 9/1/2008 00:17   בקטגוריות קצרצר  
72 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיטל ב-7/2/2008 23:59




135,252
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , ספרות , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למירי שחם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מירי שחם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)