לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

To be or not to be



Avatarכינוי:  (;;;

בת: 96





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

4/2009


תצעק ,

תדבר ,

תלחש ,

אבל אל תשתוק

אל תתנהג כאילו לא קורה כלום

אל תוותר על זה

תבוא , תגיד משהו .

אני לא יכולה יותר ,

אני לא מסוגלת .

אני מרגישה שכל הכוח שהיה לי נשאב ממני .

אין לי כוח ,

אין לי כוח לנשום

אין לי כוח למרדפים האלה

אין לי כוח לזוז , אין לי כוח לבכות

לצחוק אני כבר לא יכולה ,

גם לחייך לא .

כל חיוך הוא מזויף

מאחוריו מסתתר כאב .

זה מסכה , הצגה .

אבל בסוף היום ,

המסך יורד

ההצגה נגמרת

השחקנים יוצאים מהדמויות .

ואני נשברת לחלקים קטנים

ובבוקר אחרי

אני מנסה לאסוף את כולם ,

שאולי ישלימו אותי .

אבל למה כלכך להתאמץ ?

אחרי הכל , גם מחר אני אתפרק שוב .

נכתב על ידי (;;; , 22/4/2009 13:37  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחיות בחלום .


לחיות בחלום , לחיות באשליה .

לחיות בתוך בועה , מוגנים מפני העולם .

לחשוב שהחיים מושלמים ושום דבר לא יכול להשתבש .

ולקום בוקר אחד ולדעת שהכל היה שקר ,

להתעורר מהחלום , לצאת מהאשליה , לפוצץ את הבועה .

להבין שכבר אי אפשר לסמוך על אף אחד , רק על עצמך .

לא לדעת למי להאמין , לא לדעת על מי לסמוך .

לא להצליח להבדיל בין שקר לאמת .

להסתבך במציאות , למצוא מנוחה בחלום .

לא להבין כלום , להיות כלכך מבולבלים .

למה הייתי צריכה להתאכזב כלכך ?

מהאנשים שאני הכי אוהבת בעולם .

רק אתמול כתבתי פוסט על אכזבה ,

על כמה שהיא מפתיעה , כמה שהיא משונה .

בחיים שלי לא התאכזבתי כלכך .

אני כבר לא מבינה כלום

אני לא יודעת כלום

אני רק צריכה לדעת שאני יכולה לנשום .

אני צריכה להאמין שיהיה לי טוב מתישהו

ולדעת שתקופות כאלה הולכות ובאות .

אבל צרות באות בצרורות לא ?

כנראה שזה אומר שזאת רק ההתחלה .

אני רוצה לחזור לחלום ,

זה המקום היחידי שאני יכולה לחיות במציאות אחרת ,

המקום היחידי שאני יכולה לא להפגע , המקום היחידי שאני יכולה להיות בטוחה בו .

המקום היחידי שאני יכולה להיות בו מאושרת .

3\>

 

נכתב על ידי (;;; , 21/4/2009 20:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אכזבה |:


לחכות למשהו ,

לרצות אותו כלכך ,

לטפח תקוות שאולי , רק אולי יקרה משהו כשיודעים שאמור לקרות !

שמחכים כל שבוע , כל שעה , כל דקה , כל שניה

וכשהכל נגמר ויורד המסך , מתאכזבים כל פעם מחדש .

אמרתי לעצמי להפסיק לטפח תקוות , אולי האכזבה תפחת

אבל ככל שאני מנסה להפסיק לקוות , אני רק מקווה יותר

וככל שהתקוות גדולות יותר , ככה גם האכזבה .

כל יום אני מקווה שהיום זה יקרה , אני יודעת שזה אמור לקרות , אני יודעת מה אתה מרגיש ,

אני יודעת שכל פעם שאתה סתם קורא לי לדבר אתה רוצה להגיד לי ופשוט לא מסוגל

כי אתה לא יודע שאני מרגישה אותו דבר .

והאכזבה הזאת , לקוות שאולי היום יקרה משהו

אולי היום המצברוח הכי מושלם שהיה לי בחיים , יהייה עוד יותר מושלם , עוד יותר טוב !

אבל לא , כל יום אני מתאכזבת מחדש , מקווה מחדש .

אז כנראה שבסופו של דבר אני אמשיך להתאכזב .

אבל אני לא אפסיק לקוות , גם אם זה מה שיכאיב לי עוד יותר

התקווה היא חלק מאיתנו , אי אפשר לוותר עליה

התקווה היא מה שנותן לנו עוד כוח , עוד מוטיבציה , עוד חלום

התקווה היא הדבר היחידי שיכול לתת לנו עוד קצת כוח להמשיך 

אבל התקווה הזאת , גורמת לאכזבה הגדולה הזאת

אבל בסוף היום אנחנו מבינים ,

שאולי האכזבות האלה ,

הן מה שיגרמו לדברים להיות יותר מפתיעים (:

נכתב על ידי (;;; , 20/4/2009 16:03  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





228
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל(;;; אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על (;;; ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)