אני ,אני עצמי

שאלום ?!!!?

ניסיתי לכתוב משו וזה מה שיצא..

הילדה שם יושבת לבדה

הבכי כבר לא יעזור לה .

אמא שם ואבא לא ידוע

והילדה יושבת ותומהת מדוע

מדוע מגיע לה גורל כה אכזר ?

מדוע כל העולם מפסיד  את העיקר?

אנשים מתים פה ! אנשים סובלים פה !

וכולם נשארים אדישים ,לאף אחד לא ממש

אכפת מהעם שלאט לאט נכחד. 

כל לילה היא חלמה על החופש המיוחל שמאחוריי החומה,

עד שיום אחד נלקחה ו... איננה הילדה .

ואת סופה איש לא ידע.

בימים האחרונים ..? אני ממש מתגעגעת.

אני מתגעגעת למי שהייתי תמיד לילדה הקטנה הזאת שעשתה מלא מלא שטויות

בלי לשים מסכה ליהיות מי שהיא באמת בלי כלום פשוט אני אני האמיתית.

אחת שלא מפחדת ממה שיאמרו לה ,אחת שיכולה להיפתח לעשות  דברים מפגרים

להשתחרר .

אני מתגעגת לשלישיה שלנו,זאתי שהתפרקה בשנה שעברה

רק איתה ורק איתה אני יכולה להרגיש מי שאני מי שאני באמת .

כולם הגיעו לחטיבה ונעשו כל כך שונים.

אני אומרת דברים .. שלא נועה אמרה אותם אלא מישהי אחרת.

אנשים לא מכירים אותי כמו מי שאני .

רק הן הבנות ההן שיודעות מי אני  ,אלה שאיתן אני מבלה מהמעון..

חוזרת איתן מהביית ספר,שיעורים ,תמיד תמיד ביחד.ככה זה היה!

אני כותבת את זה עכשיו ובוכה .

עצוב לי לעבור ליד העץ שלנו שהיינו עוברות ויושבות עליו מדברות .

עוברת במקומות שונים ונזכרת מה עשינו באותו מקום .

כל כך הרבה זכרונות..

מפריד...מפריד...מפריד...

הנה משהו משמח .

אנחנו ניפגש בקרוב .

תכננו לחזור ולהישאר ביחד תמיד.

אחת מהן? עדיין החברה הכי הכי טובה שלי השנייה ..מתקרבת שוב .

אני כל כך שמחה:)