עלילות הארנב הלבן

בואו ואני אודה באמת.

כילדה בת 14 וחצי, הדברים היחידים שאנחנו, ה"נוער", עושים בחופש הגדול זה לנוח לנוח לנוח, לעבוד בעבודות מזדמנות בחיפוש מתמיד אחר כסף,

ולבלות. החיים הטובים.

זה די משעמם, אם מסתכלים על זה מזווית שונה.

נכון, חופש. אבל אפשר למצוא דרך לתעל אותו לדברים אחרים.

הכנתי לעצמי רשימה של דברים שאני צריכה לעשות החופש, בשביל להגיד בסופו שניצלתי אותו היטב. הדברים המודגשים, הם הדברים החשובים באמת:

-ללכת לים.

-להתנדב בארגוני צדקה.

-לסיים דברים שהתחלתי מזמן.

-להתחבר עם המשפחה מחו"ל.

-לקרוא יותר מארבעה ספרים.

-לכתוב כמעט על כל יום שעובר עליי.

-להתנשק בפעם הראשונה.

-להתאהב בפעם הראשונה.

-להמשיך להרזות.

-להעלות את הבטחון העצמי.

-למצוא עבודה ותפוקה כספית. די להתחנן לכסף מההורים.

-לעזור לאמא שלי כמה שרק אפשר.

-לקנות להורים שלי מתנה שוות ערך ליום הנישואים ה-16 שלהם.

-לקנות לאמא שלי מתנה שוות ערך ליום ההולדת ה-41 שלה.

-למצוא לי מטרה להשלים עד לסוף כתה ט'.

עד כאן.

הארנב הלבן

-פאק. עכשיו נפל לי האסימון. חופש.-

תני לעצמך לחיות. לעזאזל, תשתחררי.

אני יודעת שאת מחפשת את זה, עמוק בדפים.

לעזאזל, תפרשי כבר כנפיים ועופי.

תחפשי לך מקום, מקום אחר,

את לא צריכה להיות פה, זה לא בשבילך.

תלכי כבר, תמצאי את עצמך איפה שאיבדת את עצמך,

שם, עמוק עמוק בין העצים הגבוהים.                                                                                       

אני יודעת שהם סוגרים עלייך, אבל די. 

 מתי תהיי את?

בעולם הזה שנקרא מלחמה, במלחמה הזאת שנקראת החיים,

אין מקום לשנים כמוך.

תבחרי כבר. מי את מעדיפה להיות?