נכתב ע"י שני ^^
"איפה המכונית??" שאל אבא עצבני "אני חייב ללכת לבית משפט עכשיו ואני מאחר. אסור לי לאחר!" הוא צעק עליי.
"אממ... היא לא בחוץ?" שאלתי בלחץ והתחלתי להזיע.
"לא. היא לא בחוץ, ואתה האחרון שנהגת בה!" הוא אמר לי בכעס. שיט אני לא יודע לשקר!!
"אה... אני... טוב למעשה, הייתי כל הלילה בתחנת המשטרה, נהגתי בשכרות" אמרתי ועצמתי את עיני חזק. אוף! בכלל רציתי להגיד שאולי מישהו גנב אותה!
"מה?! הבן שלי... הבן שלי !! שותה, נוהג שיכור , בטח גם מעשן. מה נהיה ממך" אמר מאוכזב
"אני לא מעשן!! עברת כל גבול." צרחתי עליו ועליתי למעלה לחדר, שלחתי סמס לח'ברה, "צרות ממש גדולות"
"כמה גדולות? רוצה חברה?" שלח פייר
"לא דביל!!" שלחתי
"לא, דפוק. שאני ודיוויד נבוא" שלח
"אה כן"
"יופי אנחנו באים במילא אני איתו עכשיו" שלח ותוך דקה הם עלו מהחלון של החדר שלי! וזה החלון הכי גבוהה. יאו בטח עשו סולם גנבים.
"מה עם ההופעה שלכם?" שאל דוויד
"לא יודע! אני יבוא אל תדאגו, לא משנה מה," אמרתי להם
ואז אבא נכנס וראה אותי איתם.
"אה עכשיו אתה גם מגניב חברים דרך החלון?! יש דלת לבית הזה!! אתה מרותק עד להודעה חדשה! ותשכח מהלהקה המפגרת שלך! סתם קנינו לך תופים! סתם! שטות, בגלל זה הפסקת ללמוד! לך לקולג' תלמד משפטים כמו אבא שלך, תעשה עם עצמך משהו" צרח עליי, ליד החברים שלי. אני השפלתי מבט.
הוא הלך מן החדר, נשארתי שם שתקתי....
"אני חושב שנבוא בזמן אחר.. מממ.... צ'אק" אמרו וקפצו מן החלון שוב, פאק מה עכשיו!!
"ביי, אני ימצא דרך לבוא," אמרתי להם מהר, והמשכתי לבהות בתקרה בזמן שאני בחדר, חושב איך להתגנב מפה.
אוף! למה זה קרה? איזה מביך!!
השעות עברו כנצח, אמא נכנסה כמה פעמים לבדוק עם אני רוצה לאכול, סירבתי. תקף אותי חוסר תאבון מוחלט!
"צ'אק הכל בסדר?" שאלה אמא. "כן" עניתי.
"למה היית במשטרה?" היא שאלה.
"כי נהגתי בשכרות" אמרתי לה, לא הסתכלתי עלייה אפילו ועניתי באדישות.
"ממתי אתה שותה?" היא המשיכה לתחקר אותי.
"כל נוער שותה... גם את שהיית בגילי בטח שתית!" אמרתי לה "חוץ מזה,הייתי שיכור לא חשבתי באותו רגע" אמרתי.
"אוקי, אני ידבר עם אבא... נוותר על העונש, יש לך הופעה היום?" שאלה
"הייתה, בגלל אבא אין!" צעקתי עלייה וטרקתי לה את הדלת בפרצוץ, לקחתי את המקלות שלי והפלאפון, וקפצתי מהחלון, שכחתי שהוא כזה גבוה.
זה כאב, כאב מאוד!!
אני לא מרגיש את הגב, נשלח סמס לפיל
"נפלתי על הגב מהחלון, יש מצב אתם באים לכאן?"
"בטח XD" שלח לי בחזרה, בינתיים צחקתי על עצמי ולאחר כמה דק' פיל וג'ון בא לעזור לי לקום.
"איה! איה!" אמרתי שג'ון ניסה להרים אותי משם.
"ניראלי שיש לך משהו בגב" אמר ג'ון "לבית חולים באתי עם הרכב החדש שלי" אמר, יופי בנזונה. שונא אותו! יש לו אוטו משלו, ורק לי אין!!
נסענו לבית חולים רק כדי להרגיע אותו, הוא יותר היסטרי מדיוויד!!!
ישבנו שם, חיכינו במיון, וחיכינו!
"אמרתי לך שלא צריך לבוא!" אמרתי לו "אז מה אם כואב לי, במילא אני יושב על ההופעה" אמרתי לו
"תוריד חולצה רגע, אם אין כלום נלך." אמר, אוקי לא ניראלי שיש שם משהו,
"אההההההההההההההההההה תחזיר את החולצה! ואנחנו נשארים פה!!" אמר וכולם הסתכלו עלינו
"אתם בסדר?" שאלה אחת זקנה
"לא, הגב שלו צהוב שחור אדום כחול באמצע עמוד השדרה" הוא אמר, מה?!
"אני מרגיש מצעד גאווה מהלך" אמרתי
"כן אתה באמת קצת הומו" אמר וצחק עליי.
"אני אקרא למישהו" אמר "יש פה נער פצוע שצריך עזרה, הגב שלו כחול צהוב ועוד כמה צבעים" אמרה
"אני אלך לבדוק את זה" אמר הדוקטור,
הוא התקרב אלינו שהדבר הדבילי הזה תקוע לו בצוואר! ויש על זה פרפר! ואני מצעד גאווה.
"שלום אני ררופא ילדים במיון" אמר
"מה רופא ילדים? לא נורא, כואב לי הגב הוא טוען שזה נורא חמור, אני רק לא יכול לזוז" אמרתי לו
"תוריד חולצה" אמר,
"פדופיל" לחש ג'ון ואני צחקתי! כואב לי לצחוווק!
"אוה, זה באמת חמור, ידידי הצעיר בוא איתי בבקשה" אמר
"אני לא יכול לקום גם לא ללכת"
אז הביאו לי כיסא גלגלים, לקחו אותי לבדיקות, בסוף נכנסתי לניתוח. ניתוח ארוך ומייגע, למרות שהייתי רדום. השתילו לי חתיכה סיליקון או חומר כלשהו אחר לנקודה בה היה הסדק, כדי שלא יכאב לי ללכת לעמוד ללכת לצחוק! לתופף! כל דבר בעצם.
ואז התשלום, התעוררתי אחרי 8 שעות מהניתוח.
"צ'אק!!" קראו כולם בהתרגשות
"כן?"
"אתה בסדר? כאב לך?" שאל דיוויד
"הייתי מורדם" אמרתי לו "אני רוצה ללכת הביתה" אמרתי, היה לי חלוק של הבית חולים! של היולדות! שכל הגב חשוף! כולל התחת שלי!
קמתי טיפה טיפה כאב לי, לא הרגשתי כל כך, כל הבנים מיד נבהלתי ונירתעו אחורה
"כל הגב שלך תפרים!" אמר דיוויד
וצילם את זה, דפק.
"אתה משוחרר נערי" אמר הדוקטור
"אה כבר? תודה! אני חייב לחזור הביתה..." אמרתי ושמתי בוקסר.
"לא לפני התשלום...." אמר הדוקטור!
"מה? פאק ששכחתי מזה לגמרי! כן! אני רק צריך ללכת להביא את הכסף! ג'ון תקפיץ אותי הביתה" אמרתי
"בסדר, אני יחכה פה עם חברים שלך" אמר, ואי איזה קשוח הבחור.
הגענו אל ביתי, הוא חיכה באוטו... נכנסתי דרך הדלת הראשית, אמא ישבה בסלון בוכה ובא הסתובב בכל הבית.
"צ'אק! מה לעזאזל חשבת לעצמך?!" שאל אבא, יותר נכון צרח!
"אתה יודע איך דאגתי?!" שאלה אמא
"מי הרשה לך בדיוק ללכת להופעה! אמרתי לך שאתה מרותק!" אמר
"נכון! אמרתי לך שאני ידבר איתו! אבל מה שעשית מאוד חמור וממש לא יפה!"
והם המשיכו לחפור שהלכתי להופעה. חוסר רגישים בעליל!
"מה?! די כבר! לא יכול לשמוע אתכם יותר! לא הייתי בהופעה, אין הופעה! אפילו לא שאלתם איפה הייתי! ישר הסקתם שאני בהופעה נכון?! אז לא. לא הייתי בהופעה!" אמרתי להם, היה חימום בבית, פאק חם פה!
הורדתי חולצה והלכתי לקחת כוס מים.
"צ'אק!!! מה יש לך בגב?!" שאלו שניהם.
"אם הייתם שואלים אולי הייתם יודעים שהבן שלכם עבר ניתוח! רק אם הייתם שואלים, ועכשיו אני הולך לעבוד כדי לשלם על זה."
תגיבו D:
כינוי:
Crash And Burn - Fanfic SP
בבלוג זה
בכל הבלוגים
