בלוג סיפורים בהמשכים =]

טוב אז השבוע הזה הוא עמוס אצלי מהרגיל

כל יום מבחן באיזה מקצוע מחורבן =\

אז בגלל שאני לא אוכל להמשיך עד יום חמישי-שישי אני מעלה פרק עכשיו.

קריאה מהנה

ד"א אל תשכחו להגיב =]

*חזרה לנקודת מבטה של שחר*

"הא יואל, אני מצטערת פשוט.." עניתי וחשבתי מה להמציא לו "פשוט לא הייתה קליטה והשיחה נותקה"  טוב עכשיו רק נשאר לקוות שהוא יקנה את זה.

"אוקי," ישש הוא קנה את זה SOLD "אז מה בקשר למה שהצעתי לך?" שאל ובדיוק ראיתי שיש לי שיחה ממתינה

 'אור=]' OMG למה הוא תמיד מתקשר כשלא צריך, איףף.

"אני..תקשיב אני לא אוכל לבוא אליך היום, יש לי סידורים להיום" אמרתי מנסה להתחמק מלבוא אליו.         

"נראה לי שיהיה הכי טוב שמחר בבצפר אני אבוא אליך ותראה לי מה עשיתי לא טוב תכוון אותי בנושאים ואני כבר אדאג לעבור עליהם וללמוד אותם"

"טוב, אבל אני חושב שבכל זאת כדאי שתבואי" אוחח איזה בנאדם נודניק!!

"לא, לא...אני לא יכולה...מצטערת יואל אני חייבת לנתק, להתראות" אמרתי במהירות וניתקתי לפני שיתחיל שוב לנג'ס לי. הבן אדם מתחיל להפחיד אותי..SPOOKY

מעניין מה אור רצה...לחזור אליו או לא? לעע..אם הוא רוצה שיתקשר שוב =D

החזרתי את הפלאפון לכיס והלכתי לעבר המטבח לחמם לי ולעומרי אוכל.

"עומררררררררר רד למטה, מוכןן!!"  קראתי לעומרי שירד לאכול.

"מה את צורחת, אני כולה 10 מטר ממך" אמר בעודו יורד במדרגות ניגש לשולחן מסתכל מה יש "בתפריט" ממלמל לעצמו משהו מתיישב על הכסא ומתחיל לאכול...

הבטתי בו משועשעת, הוא אכל כאילו לא אכל שנים ובינתיים גמאני התיישבתי.

"היי עומר תירגע, אף אחד לא לוקח לך תאוכל, תלעס ורק אז תבלע ולא רק תבלע..אתה יודע..ללעוס" אמרתי ולקחתי מלפפון לפי על מנת להראות לו את פעולת הלעיסה.

""מפחיקה את, מפו" אמר עומרי בפה מלא.

"אין משיחין בשעת הסעודה" אמרתי מדקלמת את דברי הגננת שלי רחל.

עומר הסתכל עלי עם גבה מרומת לאות פליאה תוך כדי שלעס.

"מה אתה מסתכל עליי ככה,...טוב לפחות אתה לועס, כבר חצי נחמה" אמרתי ומתחילה לאכול את האוכל שלי.

"רגעעע" קראתי לאדם שצילצל בדלת, קמתי מהשולחן והלכתי לפתוח את הדלת ושם עמדו לא אחרות מאשר לילך וטל.

"שחחחחחחחחרווווווווניייי, אמרו לי יחדיו

"אוי ויי זמיר, הגיעו החפרניות" אמרתי בצחוק.

איך שעומר שמע אותן הוא תפס את צלחת האוכל שלו וטס לחדר...יש לו פוביה מהן..בעיקר מטל.

"מה, את לבד בבית?" שאלה טל כשראתה שיש רק צלחת אחת על השולחן ואילו אני חיפשתי בעיניי את עומרי.

"אה..לא, אני עם עומרי..הוא בטח שמע שהגעת טל אז ברח כל עוד נפשו בו" צחקקתיץ

"מצחיקה את , משו" אמרה טל כנעלבת.

"טוב עזבי את עומר..אתן רעבות?" שאלתי מנסה להיות מנומסת לחברותיי היקרות חח.

"לאא איזה..", ענו שתיהן.

"אמא של טל הכינה עוף עם תפו"א בתנור התפוצצנו" אמר לילך ניפחה את ביטנה וליטפה אותה.

"לילך, לא אמרת לי שאת בהריון" אמרתי לה רצינית.

"מה? לא, אני לא בהריון" נלחצה לילך והכניסה את הבטן.

"חח תירגעי יא לחץ צוחקים איתך" אמרתי מרגיעה אותה.

"מרשעה אחת.." אמרה

"לילך..?" אמרתי

"כן?" שאלה

"אין כזה דבר מרשעה..באיזה שפה זה?" =O

"נו..אז איך אומרים?" שאלה מתבכיינת

"מרושעת, מרשעת, רעה.." הביאה לה כמה אופציות טל.

"טוב עזבו אותי מזה..באנו לקרוא לך החוצה, נלך קצת לטייל להוריד קלוריות" אמרה לילך.

"איזה קלוריות אני רק התחלתי לאגור אותם" אמרתי והסתכלתי לעבר הצלחת הכמעט מלאה שלי.

"טוב אז תאכלי ובואי" אמרה טל בפשטות.

"לא, לא באלי..לילך תעשי לי טובה תשימי את הצלחת על השיש, אני אלך להחליף בגדים ונצא" ביקשתי מלילך והלכתי לחדר שלי להחליף בגדים.

בחוץ היה נחמד יחסית לסוף אפריל אז לבשתי את הג'ינס הבהיר והמשופשף האהוב עלי חולצת טריקו שחורה עם הדפסים עליה ונעלי וואנס שחורות עם ציורים לבנים. התזתי על עצמי מעט מהבושם סירקתי את שיערי ואספתי אותו יפה לקליפס שמתי שחור בעיניים לובלו וזהו.

"I'M READY" אמרתי לבנות כשירדתי למטה..."נו איך אני?" שאלתי ועשיתי סיבוב.

"מהממת" אמרה לילך "כן" הסכימה טל "אבל כדאי שתיקחי איתך גם משו חם לערב".

"צודקות..תכף חוזרת" אמרתי ועליתי שוב לחדרי ולקחתי איתי סווטשירט.

"עומר, אני זזתי , הפלאפון עליי כשאמא תחזור תגיד לה שיצאתי, מקסימום שתתקשר אליי" אמרתי לעומרי ויצאתי מבלי לחכות לתשובתו.

"זזנו?" שאלתי את הבנות?

"זזנו". ענו לי.

*מנקודת מבטו של אור*

טוב עברו כבר25 דק' בערך מאז שהתקשרתי היא בטוח כבר גמרה את השיחה..לא?

נכנסתי לשיחות יוצאות ושוב חייגתי לשחר והפעם קיוויתי שלא תפוס אצלה.

"הלו" ענתה לי שחר לאחר כמה צלצולים.

"שחר שביט?" שאלתי ועיוותתי את קולי..מה יש כמו שהיא אמר..מה קרה קצת חוש הומור.

"כן, מה נשמע אור?" ענתה והפתיעה אותי לגמרי.

"ויי, איך ידעת שזה אני?" שאלתי מתפלא

"אחח אור, אור תלמד מהמקצוענים..אם אתה רוצה לעבוד על מישהו לפחות תעשה מספר חסוי קודם לכן"

אמרה ופישלה אותי לגמרי..יא אללה איזה ט'מבל יצאתי.

"טוב, טוב בסדר משתגידי..איפה את?" שאלתי מנסה להתעלם מהפאדיחה שעשיתי לעצמי.

"אני יצאתי עם לילך וטל פה לפארק ליד הבית של לילך...רוצה להצטרף?" שאלה.

"וואלה מתאים לי..מי שם?" שאלתי מתעניין.

"אממ שניה..." אמרה בטח שואלת את טל או לילך מי יהיה שם.

"יהיו שם יניב, אליעד, עידן, נדב, אורן, מור, נטלי, ורינת" אמרה לאחר כחצי דקה.

 |יניב- בן 17 מהכיתה של אור עיניים חומות שיער חום ארוך עד הכתפיים הוא בגובה שלי בערך (171) סטייל אימו, ילד חמוד ביותר.                                                                                      

אליעד- בן 17 וחצי (גם בכיתה עם אור, אורן ונדב) עיניים ירוקות שיער שטני גובה 176 שרירי ילד נשמה אבל לפעמים ערס כזה מעצבן.                                                                                                                

עידן- בכיתה איתי בן 16 וחצי שיער בלונדיני עיניים חומות בהירות גובה 170 הילד המצחיק (ליצן הכיתה)|

נטלי ורינת הם הבנות דודות של אליעד הן מבצפר אחר אבל מסתובבות איתנו לפעמים, בנות חמודות אבל לפעמים יכולות להיות ממש קרציות.

"אהה..טוב..רגע מי זאת מור?" שאלתי מנסה להיזכר מי זו מור.

"דבר ראשון מור זה בן, דבר שני אני לא יודעת..טל אמרה לי הוא בן דוד של יניב אנעארף" ענתה

"טוב..קיצר מתי אתן שם?" שאלתי מוודא כמה זמן יש לי להתארגן..לא אני לא כוסית!

"5 דק אנחנו שם..קיצר תבוא נראה אותך כבר שם..ביי ביי" אמרה וניתקה.

בואנה מה הבעיות של הילדה הזו, תמיד היא צריכה להיות זו שאומרת תמילה האחרונה, אני אחנוק אותה!!

*מנקודת מבטה של שחר*

"תגידי טל מה קורה איתך ועם לידור? משו מתקדם?" שאלתי בזמן שהלכנו לעבר הפארק.

"לא יודעת..כאילו אנחנו מתראים והכל נחמד אבל אני לא מרגישה שהוא רציני...את יודעת ההפרש גילאים, 3 וחצי שנים זה לא צחוק, ועוד הצבא הזה שלו" אמרה ונאנחה.

"אז מה את עושה איתו, סתם מעבירה תזמן? תדברי איתו על זה אם לא אז לא, אל תבזבזי עליו תזמן תמצאי מישהו אחר, אחד שתרגישי שהוא רציני איתך" אמרתי מנסה להבין מה היא עושה עם הלידור הזה..מאז שהתחילה להיפגש איתו אמרתי לה שהוא לא נראה לי..הוא בן 19 וחצי וידוע באזור כאחד ש"דופק וזורק".

"לא יודעת, נראה..אני אדבר איתו, מחרתיים הוא אמור לבוא, ניפגש אז כבר אני אברר מה הקטע שלו" אמרה בייאוש.

"שחר" קראה לי לילך.

"אה לילושה?" אמרתי בחביבות הבטתי בה וחייכתי.

"הפלאפון שלך רוטט..את לא מרגישה?" ספר אמרה לי ספק שאלה.

"אוי נכון, לא שמתי לב" אמרתי והוצאתי את הפלאפון על הצג היה רשום 'אור=]'

האממ אז הוא החליט להתקשר עוד פעם..עקבי הילד חח.

"הלו" עניתי

"שחר שביט?" שאל אותי אור אך בקול מעוות.

"כן, מה נשמע אור?" שאלתי אותו

"וואי, איך ידעת שזה אני?" שאל אור מופתע שזיהיתי אותו.

 "אחח אור, אור תלמד מהמקצוענים..אם אתה רוצה לעבוד על מישהו לפחות תעשה מספר חסוי קודם לכן"  פישלתי אותו.

"טוב, טוב בסדר משתגידי..איפה את?" שאל מנסה להתחמק מהפאדיחה שעשה לעצמו.

"אני יצאתי עם לילך וטל פה לפארק ליד הבית של לילך...רוצה להצטרף?" שאלתי

"וואלה מתאים לי..מי שם?" שאל כמתעניין.

"אממ שניה..." אמרתי

"טל מי יהיה שם בפארק?" שאלתי את טל

"אני לא בטוחה אבל כמה שיודע לי יהיו שם יניב, אליעד, עידן, נדב, אורן, מור, נטלי, ורינת" אמרה טל חושבת עם שכחה מישהו.

"מי זה מור?" שאלתי

"ממה שידוע לי הוא בן דוד של יניב" ענתה.

"אוקי" אמרתי וחזרתי לשיחה עם אור.

" יהיו שם יניב, אליעד, עידן, נדב, אורן, מור, נטלי, ורינת" עניתי לאור.

"אהה..טוב..רגע מי זאת מור?" שאל אור ונשמע כמנסה להבין על מי מדובר.

"דבר ראשון מור זה בן, דבר שני אני לא יודעת..טל אמרה לי הוא בן דוד של יניב אנעארף" עניתי.

"טוב..קיצר מתי אתן שם?" שאל..אם אני מכירה טוב את אור אז הוא בטח שאל את זה כדי לוודא כמה זמן יש לו להתארגן..הילד פשוט כוסית!!

"5 דק אנחנו שם..קיצר תבוא נראה אותך כבר שם..ביי ביי" אמרתי וניתקתי לפני שהספיק לומר משהו.

לאחר 5 דק הגענו לפארק וראינו את כולם עשינו סבב נשיקות וחיבוקים עד שהגעתי למור יניב התקרב אלינו ועשה הכרות קצרה "שחר, טל, לילך, תכירו זה מור...מור, תכיר, אלו שחר, טל, לילך".

טל ולילך נתנו לו נשיקה והלכו אל רינת ונטלי ואילו אני הבטתי בו מנסה להיזכר למה הפנים שלו כל כך מוכרות לי.

"שחר??" אמר מור והיה נשמע כאילו מכיר אותי כבר

"מוררר" אמרתי בהפתעה "אני לא מאמינה שזה אתה"