Hold on

עצוב, נורא, ותר מדי, אני בדכאונות שכאלא.

לא אוכלת יותר מדי ואפילו חבריקו לא מצליחה לעודד או לנחם .. אני ל ארוצה שהכול יהייה סביבי או משהוא, מי שמכיר אותי, וקורא את זה, שיפסיק עכשיו, תודה.

בזמן האחרון הכול נראה כ'כ חסר טעם, אני מרגישה כאילו, אם אני אתעבד או משהוא, אז תהייה לי הלוויה קטנה, קצט משפחה כי הם חייבים לבוא ועוד 3 חברים שכיוויכול ישלי.יגידו כמה מילים, ההורים וכולם יהיו עם משקפי שמש בשביל שיראו את הדמעות,חבריקו האמיתי שיבכה, שיבכה עם קול ועם דמעות, שירע אץ השמים עם הזעקה שלו, שאני באמת אהייה חסרה לו, אתמול הוא הייה אצלי, ויצא לנו לדבר בדיוק על זה, הוא אמר שאני לא אחשוב על זה אפילו והיא לי כאפות, והוא גם אמר שהרבה מאד אנשים היו עצובים אם הייתי מתה, ועוד דברים מצערים לגוף שלי, אולי הוא צודק, אבל בזמן האחרון אני מרגישה לבד, מאד. הייתי בבולגריה 8  ימים ולא ראיתי אף אחד, זה הייה סיוט,בכיתי כל הזמן, עכשיו, אני לבד ממורמרת ורעבה כותבת לבלוג הכושר שלי שגם ככה נטוש בכ'כ הרבה מובנים, הלכתי לאכול, ובתקווה שלא יהייה לי את הרצון להתחיל הרעבות וכדומה, בהצלחה (?)