אז הנה, זה קורה.
אני בשוק שאני באמת כותב את הפוסט הזה
זה לא באמת הגיוני שעברו 3 חודשים מהסדנאות לפולין, ולא באמת הגיוני שאנחנו צריכים להגיע בעוד כמה שעות לבית הספר, ללילה לבן בדרך לפולין הקטנה.
כל כך הרבה שמות קיבל המסע הזה
"הטיול לאושוויץ", "המסע לפולין", "פסטיבל השואה", "מסע שורשים", "טיול הזוועות", "טיול שנתי בחו"ל", ועוד רבים וטובים...
משום מה, אני לא מצליח לראות את עצמי מגיע בעוד כמה שעות לנתבג, שולף דרכון, מסתובב בדיוטיפרי, עולה על מטוס ומתחיל את המסע הגדול הזה, הכלכך מדובר, אחד הדברים שאני חושב שציפיתי להם מהרגע שאני זוכר את עצמי, ממקום כלכך מרוחק בתוכי, משהו שעוד ביסודי, התקופה עם הכי הרבה שואה שהייתה לי מבחינת סרטים, התעסקות ולמידה אמיתית, מהתקופה הרחוקה הזאת כבר ידעתי שאני אטוס. היה ברור לי שאני אטוס, ואפילו ידעתי שאם לא יצא לי לטוס - תמיד יהיה את פולין, שכוללת טיסה, כך שבכל מקרה נגיע לזה, אין מה לדאוג...
כאילו שהמסע לפולין נכנס ללוח החיים שלי מלידה
כמשהו כלכך ברור,
זה ברור שאני אעלה לכיתה א', זה ברור שאני אעלה לתורה, זה ברור שאני אתגייס, זה ברור שאני אתחתן, זה ברור שאני אטוס בתיכון לפולין.
ההורים שלי לא היו בפולין,
סבא וסבתא משני הצדדים לא היו, למרות שלצד של אבא יש הרבה שורשים פולנים...
טוב, נגמר הלחץ שישב לי על הראש,
הכל מוכן,
הכסף,
המזוודה,
התיק,
יש מצלמה,
יש אמפי,
יש מלא מוזיקה,
יש מלא אוכל ושטויות,
יש דור תדמור בכל לילה חוץ מאחד
יש ענר אדם בלילה אחד כשאין דור תדמור
ויש שחר נשר שאולי יארח לנו חברה מדי פעם
אפילו יש הדרכה.
עשינו זאת.
יש מלא בגדים
שני מעילים
מלא לבנים
שני זוגות נעליים
יש אפילו קרוקס.
יש שתי חבילות אוראו ומלא במבה ומסטיקים
ואני מניח, לפחות מקווה,
שיהיה הכי טוב שרק אפשר.
זהו...
אסמסים אפשר לשלוח לי חופשי לפלאפון הישן שלי [050]...
אולי נחזיר לכם תשובה, רוב הסיכויים שלא... חח בכל זאת שקל וחצי לאסמס, 11 שקל לדקת שיחה [וזה מוזל!]
ואפילו אם אתם מתקשרים ואני מדבר איתכם כאילו על חשבונכם,
זה יעלה לי 5 שקלים לדקה.
פשע.
יאללה,
תשמרו על הארץ [ואולי אפילו תתקנו אותה קצת בשבוע הזה...]
יא' תאטרון - כל כך המון בהצלחה בהפקת הורים!!! אתם גדולים! יהיה מדהים!!!
אני מת לוידאו, חסר לכם שלא יהיה!!!
זהו,
עפתי מפה.
נדבר שבשבוע הבא.
תומר קרלינסקי
מחזור ח'
קריית חינוך דרור
המסע לפולין
2007