כל כך הרבה זמן שלא עידכנתי פה

נראה לי משום מה שהדבר הזה שאני עושה עכשיו,

הכתיבה המהירה מול המסך הלבן הבוהק הזה

משהו שלא עשיתי כבר חודש או אפילו יותר.

אז מה אני רוצה?

לא יודע.

יש לי רשיון, הולך לי אחלה בלימודים ובמבחנים,

תיאטרון זורם ומתקדם למקומות טובים

אני מעורב בכל דבר אפשרי בערך - מספר מחזור כיתתי, שכבתי, טקס סיום יב', יום השואה

ובקרוב נתחיל חזרות מטורפות לתיאטרון, אולי מתישהו נתחיל אפילו את המופע סיום ואז בכלל אני אתחיל להיות מעורב בכל דבר אפשרי שקיים בערך.

את ליל הסדר אני הולך לבלות בתורכיה עם המשפחה - ככה לפחות מתכננים ההורים שלי

שניה וחצי אחרי הבגרות בתיאטרון אני מתחיל סשן מטורף של לימודים למתכונות ובגרויות

בדיוק באותו זמן אני הולך לשלב את יום השואה עם תרומת דם שכבתית שאני מתכוון לעזור לארגן

מה עוד?

אני אעזור בעריכת סרט הגמר של תום

אעזור קצת בהפקה של סרט הגמר של רינה

מה עוד?

אני הולך לצלם קליפ של יערה ומעיין, אחד הדברים שהולכים להיות מגניבים בטירוף

ושווים בטירוף

מה עוד?

ביום חמישי הקרוב אני ועדי הולכים לגן יבנה עד שישי בבוקר - לבית אפל, הפנמיה שאנחנו רוצים לעשות בה שנת שירות [עם נעמה הכפרה]

מה עוד??

לא יודע.

אם הכל טוב ויפה אז איך קרה שבסוף אני בבית מעדכן את הבלוג ורואה דני הוליווד ברקע?

 [ד"א זה הזבל הכי מזובל שראיתי בחיים שלי]

אז הכל אחלה וסבבה ויופי וטופי

אבל שוב אני מוצא את עצמי במצב אמביוולנטי משהו,

מצד אחד כל מה שקשור לבצפר ולדברים שקשורים איכשהו לבצפר הולך נחמד ואפילו יופי,

סוג של ניצול מטורף בנסיון לנצל ולהעצים את סוף התיכון, זה שלא ניצלתי באמת

ומהצד השני, כל מה שלא קשור לבצפר נראה לי מסריח.

והקטע העצוב זה שהכל רק נראה

חלאס עם הנראה הזה

אני מרגיש כאילו יש לי פיצול אישיות

ראבק.