בלוג סיפורים טוקיו הוטל!

כל מי שלא יקרא את הקטע הזה מפסיד,

זה באמת קטע יפה שיגרום לכם לחשוב על עצמכם,

ולראות דברים באור שונה,

והוא לא רק לאוהבי טוקיו הוטל...

הוא גם להם ואפילו לשונאי ט"ה (אני לא מאמינה שאני הרגע אמרתי את זה...)

וזה לא קשור עכשיו לנאצה או לסתם תגובות מגעילות (אהמ'רמזאהמ' אותה אחת שרשמה את התגובה ההיא? תמותי! אני לא שמה עלייך! וכל פעם שתרשמי תגובה אני פשוט ימחק אותה בלי אפילו לקרוא..)

זה קשור לחיים ולמי שאנחנו...

אז.. תהנו.

והנה הקטע:

כשאתה מרגיש לבד,

ואין מי שיעזור,

כשאתה מרגיש נורא,

ואין מי שיחפור,

על שהכול בסדר,

ואם עכשיו לא, בסוף הכווול יסתדר,

כשאתה מרגיש שרע,

ואין לך קשר עם ההורים,

ולהם? אתה לא תספר דברים אישיים...

כשאתה מרגיש ככה,

תלך אל החברים,

אל תשתה, אל תעשן, אל תתמסטל,

אל תוציא את העצבים שלך על חתולות מסכנות,

אל תהיה אדם רשע,

תהיה אתה עצמך,

תבכה ותצחק,

תשתוק ותצרח,

תחייך ותגיד את האמת,

ואז, אחרי כל הצרחות והדמעות,

יבצבץ חיוך קטן,

ומשם הוא יהפוך לצחקוק,

ואז לצחוק רועם,

ולאחר שנרגעתם ונשמתם עמוק,

אתם כבר לא כל כך כועסים,

ואתם מבינים שגם אתם לא הייתם בסדר,

ופה ושם יש מקום להתנצלויות,

ופתאום ההרגשה הכללית משתפרת,

וההיגיון חוזר לתפקד,

אתם יודעים שגם כשאתם מרגישים לבד,

וגם כשאתם מרגישים נורא,

וגם כשאין את מי לאהוב,

והלב שלך שבור,

תמיד יש את החברים שיגרמו לחיוך שבור,

ואז הוא יהפוך לחיוך אמיתי, מלא צחוק ושימחה,

ממש כמו פעם, לפני שהכול קרה,

חיוך חושף שיניים,

שיחדש את התקווה,

חיוך עם דמעות בעיניים,

דמעות של אהבה,

דמעות של שמחה,

דמעות של התרגשות,

דמעות של עצב,

דמעות של כעס,

הסוג לא חשוב, או הסיבה,

אבל מה שחשוב הוא שהן מנקות גם את הגוף וגם את הנפש,

שוטפות אותם טוב טוב,

ומשפרות את ההרגשה.

אז תמיד תזכרו שכשרע,

יש את החברים,

והם תמיד יעזרו בשעת צרה,

אבל..

האם יש לכם חברים אמיתיים?

ואם לא?

ואם לא, אולי כי אתם לא חברים מספיק טובים,

שלא דופקים ושלא משפילים,

אולי זו אשמתכם,

ואולי אתם מקיפים את עצמכם באנשים רעים,

אולי זאת אשמתם בכלל!

תמיד יותר קל לבחור באפשרות השנייה,

אבל, לצערנו, ברוב המקרים היא לא נכונה,

אז לפני שאתם אומרים, זה הוא אשם!

תעצרו שנייה,

תחשבו מה קרה,

איך ולמה,

ובינינו, אם לא תעשו זאת,

למי אתם משקרים?

למי איכפת שאת עצמכם אתם משלים?

הרי לעצמכם אתם משקרים,

לא לי או לו,

אז תשלו את עצמכם,

ותשקרו לעצמכם,

תעשו מה שבא לכם,

אבל אחר כך,

כשבאמת עצוב,

אתכם לא ינחמו,

ולא יצחיקו,

ולא ידגדגו,

וזה יהיה באשמתכם.

אז תעצרו שנייה,

תחשבו מה קרה,

איך ולמה,

וכשתגיעו למסקנה האמיתית,

הנכונה,

תחשבו איך להשתפר,

להתרחק מהחברים האלה,

או אולי לשנות את עצמך,

מה שזה לא יהיה,

רק זה יועיל,

אז בהצלחה,

ותזכור,

חברים אמיתיים?

תמיד שם בשבילך,

גם בעת צרה.