הכותרת לא קשורה בכלל לתוכן הפוסט,
אבל אני בטוחה שעכשיו יותר אנשים ייכנסו לבלוג שלי,
כי הבלוג דיי מת.
בכל מקרה, בעקבות כולם, נכנעתי לסוף השנה האזרחית,
והבנתי שאין הרבה מה לעשות בכדי שהחדשה לא תגיע.
אז אני אחלוק כבוד אחרון לשנת 2007, השנה הכי מוזרה שהייתה לי עד כה ואסכם אותה
(אנסה לתמצת, אבל אנ'לא מבטיחה כלום)
why do all good things must come to an end?
אז שנת 2006 נגמרה בכך שניגשתי לפסיכומטרי, והתאכזבתי מעט מעצמי.
ואז החלו כל בגרויות החורף למיניהן, שאותן עברתי דיי בשלום.
ואז התחילה שנת 2007, ואני הייתי בי"ב, השנה האחרונה שלי בבי"ס.
התחלתי לעבוד ב"טרי על הבוקר", 4 ימים בשבוע מ6 עד 10 בערב.
ליז ומקס עבדו איתי שם, ורונן בדיוק היה בקורס מנהלי רשת מיחשוב ברמת גן,
ואני זוכרת שהוא תמיד היה פוגש אותי אחרי העבודה, כי הוא היה עושה יומיות.
ושנינו היינו שמחים כי סופסוף השקענו בזוגיות שלנו כמו שצריך,
אחרי כל מה שעברנו עם הצבא וזה.
ובמרץ התחלתי ללמוד תירגום בקוגל, אחרי מאבק קשה ביותר עם המורה שלי,
והמנהלת. כמובן שבסוף הן טעו והצלחתי בזה דיי טוב, למרות שלא היה קל.
עם שיעורי התירגום הבנתי שאני דיי רוצה לעסוק בתחום הזה בעתיד,
זה באמת משהו שמעניין אותי ושאני מרגישה שאני טובה בו.
במרץ נסענו כל החבר'ה לאילת, ל3 ימים מרתקים ביותר. נרגענו, צחקנו,
נהנינו כמו שלא נהנינו מלא זמן וכמובן שרק התקרבנו יותר אחד לשני.
ואז גם התחילה השביתה המאיימת שלמזלי התבטאה רק השנה, אחרי שכבר סיימתי את הלימודים.
באפריל סבא שלי נפטר. זאת הייתה תקופה ממש לא קלה בשבילי,
אבל בזכות התקופה הזאת רק למדתי יותר על עצמי והחיים ואיך שהכל מתנהל בעולם הזה.
אני מתגעגעת אליו מאוד, אבל אני יודעת שעכשיו הוא נח לו ולא סובל יותר ושומר עליי מלמעלה.
בסוף מאי התחילו כל הבגרויות. ואני גאה להכריז בזאת שאני עברתי אותן בהצלחה רבה.
בחיים לא למדתי כ"כ הרבה. הפעם באמת השקעתי את כל כולי ונתתי את הפוש האחרון.
בסוף יוני היתה גם מסיבת הסיום של המחזור שלנו.
היה ממש אחלה. אני באמת אזכור את זה לתמיד.
וב-16 ביולי היתה הבגרות האחרונה שלי (במתמטיקה כמובן, אלא מה עוד)
וככה רשמית סיימתי את הלימודים.
חודש שלם נחתי ופשוט התבטלתי וביליתי כמה שיכולתי.
ב-12 באוגוסט התחלתי את הקורס קדם צבאי בחיל האוויר שנמשך קרוב לחודשיים.
וזאת היתה חוויה לא מהעולם הזה. אני בחיים לא אשכח את זה.
אני זוכרת איך שבהתחלה שיקשקתי מפחד ובסוף רק הופתעתי לטובה.
וב-20 באוגוסט ליז ומאיה התגייסו ועל הדרך כל שאר החברים הלכו להם לצבא.
סיימתי את הקורס בסוף ספטמבר והייתי אמורה להתגייס באוקטובר,
רק שתקפה אותי דלקת ריאות ודחו לי את הגיוס לפברואר (שזה הגיוס של המחזור הבא של המקצוע שלי).
רונן השתחרר מהצבא בנובמבר, ואני התחלתי לעבוד במקדונלד'ס כדי להעביר את הזמן.
ובאוקטובר אני ורונן חגגנו שנתיים ביחד :)
וזהו סיכום השנה שלי. היתה שנה רגועה מאוד (שנה שנייה ברצף).
עם מלא התחלות חדשות וסיומן של תקופות ארוכות ומשמעותיות בחיי.
אני מרגישה שהתבגרתי בהרבה ונהייתי אדם שונה לגמריי,
למרות שיש עדיין הרבה מה לשפר.
ואני מאחלת לעצמי שבשנה החדשה יהיה לי רק נחת בחיים,
ושהצבא לא יטריף לי ת'מוח יותר מדיי. למרות שאני יודעת שהולך להיות קשה.
ואני מקווה להיות בריאה ומחושלת ורק להתפתח הלאה.
ולכל שאר האנשים אני מאחלת את הטוב שביותר ואת השנה הכי מוצלחת בעולם!
זהו זה. איטס אובר.
שנה טובה לכולם והאפי הולידייס..
