פרק 1-

"בוקר טוב"אמרתי יורדת למטבח.
"בוקר טוב מאמי'לה"אמרה אימא.
"טוב מורני'לה אני חייבת ללכת נדבר מאוחר יותר?"שאלה ויצאה.

הנה התחיל עוד בוקר נורא...
היום התחלנו בכתה חדשה...כתה י'.
אז ככה...קוראים לי מורן ואני ילדה חמודה בת 16
אני חיה חיים נורמאליים עד שלירון ואני רבנו בכתה ט'
ומעיין הייתה חברה שלי ושלה ככה שזה היה די קשה בשבילה..אבל
עכשיו אני מבינה למה היא עברה לצד של לירון.. ; |
או שלא...אבל לא משנה..השנה אני אשיג לעצמי חברות חדשות.
זאת המטרה שלי השנה אה וגם ללמוד כמו שצריך..
(טוב דיי.....נעבור להווה?תודה)

לקחתי ביס קטנטן מהטוסט של אמא ולקחתי לגימה מהשוקו שהכינה לי.
יצאתי לעבר האוטובוס וכמו תמיד האוטובוס כבר נסע...
יכולתי לדעת שהנהג עשה זאת בכוונה.
רצתי לעבר הבית ספר (הנורא רחוק) שלי.
ובדרך החלקתי על שלולית בוץ..כמו שתמיד זה קורה לי.
בלית ברירה קמתי והלכתי לכיוון בית הספר.
כשנכנסתי כולם בהו בי וצחקו...מעניין למה!?..
"היי....אין לך מזל היום אה?"לירון צחקה.
"לידר תכירי את מורן...מלכת המזל הרע"גיחחה.
"הו...היי"לידר החניקה צחקוק.
"כן.."אמרתי והלכתי לעבר השירותים.
"מורןן!..חכי שניה"שמעתי את מעיין קוראת לי מאחורה.
"מה?..מה את רוצה ממני?"שאלתי בכעס.
"א..אני מצטערת על מה שקרה .. "אמרה מסתכלת עליי בחיוך (ש-דרך אגב לא הבנתי למה)
"סלחתי"אמרתי והתקדמתי לעבר שירותי הבנות ומעיין מאחוריי.
כשנכנסתי התחלתי לנקות את המכנסיים מהבוץ
היי...זה לא כזה נורא עכשיו כשניקיתי את זה..
וכשבאתי לצאת הדלת הייתה נעולה..
אז בגלל זה מעיין הלכה איתי...
אוףף אני לא מאמינה שהייתי חברה שלה!.
"הלוווו.....אני פההה נתקעתייי!! הצילווווו!!!!"צעקתי.
שמעתי צחקוקים מעבר לדלת ואז "דיי..למה אתן רעות אליה כלכך זה ממש לא יפה"
שמעתי את קולה של לידר
"מגיע לה"לירון אמרה.
"אני חושבת שלא!!"אמרה לידר ולקחה את המפתח.
"מורן?"לידר שאלה.
"כן"עניתי וקמתי.
"אני מצטערת...בואי"אמרה לידר ויצאנו.
"זה בסדר"עניתי כשיצאתי איתה..הסתכלתי על מעיין במבט עצבני רצחח
היה צלצול ואני ולידר נכנסנו לכתה ביחד מצאנו מקום פנוי והתיישבנו בו ביחד.
"בוקר טוב תלמידים"אמרה המורה ברכה שמואלי.
"בוקר טוב"ענו ה'תלמידים' וקמו.
"תשבו בבקשה"אמרה המורה והתחילה לקרוא שמות
כשסיימה המשכנו בשיעור כרגיל.

אני ולידר יצאנו לחצר והתיישבנו על ספסל הכי רחוק מהבניין.
"אז לידר..כן?..מה מביא אותך לפה?"צחקתי.
"השיעמום והמורה מה איתך?"זרמה איתי.
"אותו דבר"אמרתי והסתכלתי על עץ האלון שעמד מולנו.
"רוצה לברוח?"שאלנו באותו זמן.
"לאן?"עוד פעם באותו זמן.
"לים!"צעקנו בשקט וברחנו .
כשהגענו לים קנינו ארטיקים והתיישבנו על החול בעוד שאנחנו בהות בגלים המתנפצים ומלקקות ארטיק.
"אז לידר..למה הגנת עליי אם הקטע של לירון ומעיין?"שאלתי.
"לא יודעת...אבל מה שאני כן ידעת זה שהן מתעללות בך בלי סיבה וזה ממש לא יפה"אמרה בכעס כאשר נזכרה.
"הוו.."עניתי באדישות.
"חוצמזה אני עוזרת לחברות שלי"אמרה בחיוך.
"א..אנ..אני חברה שלך?"שאלתי והחיוך על הפנים פשוט גדל מרגע לרגע.
"כן"אמרה בחיוך.
"טוב"עניתי מאושרת.

