פרק 3-
"מורניי'לה תתעוררי יפשליי יש לך אורחים"אמרה אמא..
פקחתי את עיניי לאט והסתכלתי על אמא במבט שואל.
"מי?.."שאלתי קמה לאט לאט.
"לידר ועוד מישהו.."אמרה אמא.
"יאלה קומי מהמיטה כבר"אמרה בחיוך ויצאה.
"טוב אמא...עוד 5 דקות....."אמרתי נופלת על המיטה שוב.
"אל תהיי כזאת..באו אלייך אורחים או לא?..תתנהגי כמו מארחת"אמרה ומשכה אותי מהרגליים.
או לפחות ניסתה כי החזקתי בברזל.
"אני לא מאמינההה"אמרה אמא בכעס ודחפה אותי מהמיטה.
"אמאאאאא"צעקתי..ושמעתי גיחוחים מאחורי הדלת.
קמתי והלכתי להתלבש..בלית ברירה.
(זה מה שלבשתי-
)
ויצאתי...ראיתי את לידר ודניאל בסלון כלכך כעסתי על לידר שהביאה אותו אליי אחריי מה שקרה
והיא בעצמה יודעת איך זה השפיע עליי.
"היייי"לידר אמרה לי בחיוך.
"היי"אמרתי בטון כועס ואז יצאנו.
בדרך שררה שתיקה מעיקה עד שלידר אמרה.
"נו...עכשיו לא תדברו בגלל שטות?"שאלה.
"לא"אמרתי.
"בגלל איזה שטות?"שאל דניאל ושכחתי שהוא לא יודע.
"אהמ..מה שקרה אתמול עם לירון וזה.."אמרה לידר ובאותו רגע פשוט רציתי לחנוק אותה.
"אה זה שהתנשקנו?...טוב נו מה אני חייב לך הסברים על מה שאני עושה?.."אמר והצביע עליי בכעס.
אוףףףף כלכך עיצבן אותי המצב שנוצר באותו הרגע שפשוט רציתי להתפרץ לדבריו ולומר
"אבל אני אוהבת אותך ואתה חייב לי הסבר בגלל שאני אוהבת אותך ולא היית צריך למצוץ לה את
הפנים מולי אתה יודע.." אבל לא הצלחתי וכל מה שעשיתי זה לשתוק.
"ולמה לכעוס עליי בגלל זה?"שאל בטון רגוע יותר.
"בגלל שהיא א.."אבל אני קטעתי את לידר.
"בגלל שתה יודע שאני ולירון שונאות אחת ת'שנייה ולא היית צריך להתמזמז איתה מול הפרצוף שלי"אילתרתי.
"אהמאהמ...אני לא קשור למריבה של עם לירון ואם אי פעם אני אצטרך לבחור בינך לבין לירון הייתי בוחר בלירון"ענה.
"או...אהמ....אני צריכה ללכת "עניתי והסתובבתי בחזרה הביתה.
חזרתי הביתה כולי בדמעות החלפתי בגדים וישבתי בסלון טוחנת קופסת גלידה שלמה...
(זה מאוד עוזר לי כשאני בדיכאון).......
לידר נכנסה אליי הביתה אם דניאל......אוווחחחחחחח!!!!!!
"ואוו כמה שבנות מגזימות מאיזה ירידה עלובה"אמר דניאל והצביע עליי בתור הוכחה.
"נו יופי..לא הספיק לו מה שקרה עכשיו הוא גם יורד עליי"מלמלתי בעצבים.
"נו מה כבר אמרתי?"שאל.
"כלום"אמרתי והוא יצא.
"אחר-כך את אומרת שהוא הרע בסיפור"חייכה לידר.
"כן אה?.."התבכיינתי.
הסתכלתי עליה במבט עצוב..
"למה,למה אני אוהבת אותו?"אמרתי והצבעתי על הדלת.
"כי ככה זה...."אמרה ביאוש.
"אם תהיה לו חברה אני אמות..בעיקר לירון... שיודעת שאני אוהבת אותו"אמרתי לחוצה.
"ועכשיו..."שאלה.
"עכשיו אני שונאת אותו"אמרתי בדרמטיות.
*לאחר שבועיים*
אני פשוט לא יכולתי לסבות ת'עובדה שהוא אם לירון...פשוט לא האמנתי שזה קורה לי!!..
'אני כלכך אוהבת....אהבתי, אהבתי תכנסי את זה לראש שלך כבר מטומטמת הוא אפילו
לא יסתכל לכיוון שלך אז את צריכה לשכוח ממנו'דחפתי לעצמי סיפור לראש בשביל שלא ארגיש רע
אך משום מה כן הרגשתי רע...ראיתי איך שלירון מסתכלת עליי מחייכת חיוך ניצחון...אבל לי כבר לא אכפת...נכון?!
אוףף....בקצב הזה אני כבר בחיים לא אשכח ממנו..
"הוו..הנה את מאמי"לידר וספיר קפצו עליי בחיבוק.
"אל תסתכלי עליה היא רק תגרום לך להרגיש רע אם עצמך"אמרה ספיר וצדקה אז יצאנו.
(לידר...היא הכירה ביני לבין ספיר ועוד כמה בנות...אז אני כבר די מקובלת בכתה...אפשר לומר=\)
"מורנקייי היום את באה זה ברור לך?"שאלו ספיר ולידר בפה אחד אך ידעתי שאם הן אומרות אז אני כן
יוצאת....."לאן?"שאלתי בלית ברירה.
"לפיצה..משם אנחנו נלך למסיבה של אליאור יהיה פצצה...הוא הבטיח"צחקה לידר.
"נו טוב.. אבל מי יהיה שם?"שאלתי.
"אליאור תאיר ליאור מור אריאל לירון קובי עינת מרינה ועוד כמה"ענתה לידר בחיוך.
הלכנו לשולחן היחיד שהיה פנוי בחצר והתיישבנו
אני קניתי פחית אורנג'דה ופיצה אישית...וזללתי כמו מטורפת..
"ואואה תיזהי את עוד תיחנקי...אפשר לחשוב כאילו לא אכלת איזה כמה שנים"צחקו השתיים.
"טובב...נו מה?."אמרתי והמשכתי לאכול אבל הפעם יותר רגוע.
הן התחילו לצחוק.....
הערב-
"שלוםם"לידר באה אליי.
(אני לבשתי-
לידר לבשה-
"נו..אז יוצאים?"שאלתי.
"יוצאים"אמרה ויצאנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בליצ'\בלוג סיפורים