"הנשיקה הראשונה"

פרק 6-''מהיום אני אצל אבא''

סורי על הפרק והמחורטט הזה..אבל אתם עדיין רוצים לקורא אז

תיהנו=)

*לאחר חודשיים*

"בוקר טוב"אמא קראה לי כשירדתי.

"בוקר טוב גמלך"עניתי שמחה.

"אז היום זה קורה...השנה את אצל אבא.."חייכה בעצב.

"כן.."אמרתי.

*סטופ סטופ סטופ...רוצים לדעת מה קרה בחודשיים הללו?*

אז ככה..אני אסביר הכל בקצרה...

אני התיידדתי אם דניאל וזה המשיך לאהבה בלתי נפרדת [?!]

חודש אחרי תפסתי אותו אם נעמי בשירותים ונשברתי...

אבל לא חזרתי להיות איתו!..מה הוא חושב שאני אחזור להיות איתו אחרי נעמי?.

חוצמזה- שון חזר לצבא ואני נוסעת לאבא באנגליה...לשנה שלמה..ואפילו יותר ; \

(כן..הוא קיבל איזה עבודה שמה ונסע לאנגליה..באסה..)

אבל אמא נשארת פה...בגלל שהיא ואבא רבו..(דהה!)...וגם בגלל שון.

אבל אני הבטחתי לעצמי שאחרי שאני אחזור  לפה אני לא אדבר אם דניאל יותר בחיים!

וגם שאני אבלה שם כמו שאני רק ארצה למרות שאני רק בת 16...

ד.א אני אתגעגע לכווולם...(לידר,ספיר,שלי,וכ'ו...ברור שלאמא ושון גם!)

*ס.סטופ P=*

"אני אתגעגע.."אמרתי מרימה חלק מהמזוודות שלי.

"גם אני מאמי שלי...גם אני.."אמרה בעצב ועזרה לי להכניס הכל לאוטו.

"אז..שון יודע?"שאלתי.

"כן מאמי..הוא מסר לך ד"ש ענקי"אמרה אמא בחיוך.

"הוו.....והוא לא בא להיפרד ממני?"שאלתי עצובה.

"הוא לא יכול...הוא בתחום הצבא...ולא נותנים לו לצאת בגלל זה"אמרה אמא.

"אהה"אמרתי.

           שימו ת'שיר הזה-

           http://www.youtube.com/watch?v=72W_nqJw-kw

*במטוס*

התיישבתי במושב שלי ושמתי אוזניות התחלתי לשמוע מוזיקה

"הלו מיס להביא משקה רענן?"הדיילת הופיעה מולי והפחידה אותי.

"טוב נו.."אמרתי והיא הביאה לי ספרייט.

לגמתי מהספרייט..."אוו...באמת רענן"מלמלתי בחיוך.

"הא?"האיש שישב לידי נזל עליי ריר מתוך שנתו.

"איכככככככככככככככ"לחשתי בגועל.

"יש בעיה מיס?"הדילת המוזרה הופיעה מולי.

"האיש נוזל עליי ריר!"כעסתי .. מה היא עיוורת?

"אוו....אדוני..."לחשה והוא לא ענה.

"אדוני?."שאלה והוא עדיין לא ענה.

"אדוני?!"התעצבנה והוא לא ענה ממשיך לנזול עליי ריר.

"אדונייי?!?!?"צעקה והוא קם בבהלה נופל מהמושב.

"הא?..מה?...כן..כן..אני בסדר.."אמר קם ואני כולי צוחקת.

"אדוני...אתה יכול לעבור לקצה שמה?"שאלה הדיילת.

"כן..כן..בטח"אמר והלך לקצה ההוא.

"עכשיו הוא לא ינזול עלייך ריר..."חייכה הדיילת והלכה.

"אהמ...או-קיי[!?]"אמרתי.

*בשדה התעופה*

"היי אבא"צעקתי כשראיתי אותו אם השלט של השם שלי.

"היי בובה שלי איך אתם שם?..את,שון,ואמא?"שאל אם המבטא האנגלי שלו.

"בסדר.."אמרתי בחיוך.

"מתוקה שלי אני מסיע אותך הביתה אבל אני מזהיר אותך...יש לי אורחים קצת משונים

יותר נכון מופרעים.."צחקק.

"נואו פרובלם"אמרתי בחיוך.

"אהעאהעאהעאהעאהעאהעאהעאהעא"הפסקתי לקחת אוויר.

"אהעאהעאהעאהאעאהעאהעאהעאהע"צרחתי.

"כן...היא מכירה אותנו.."אמר ___

"נו ברוררר...לידר מאוהבת בך"אמרתי מצביעה על דני.

"מי זאת לידר?"שאל בחיוך.

"חברה שלי אבל אניוואיי אני חייבת לדבר איתה דחוףף"אמרתי ועליתי לחדר החדש שלי.

"לידרררררררררררררר תעני לי סעמקק"לחשתי בעצבים.

"נו..טוב רק אל תבכי לי כשאני לא אגלה לך כלום"דיברתי לתוך שפורפרת הפלא' שלי.

"היי...אנחנו נאכל ארוחת ערב ואז אנחנו נוסעים לבית שלהם..רוצה איתנו?"שאל אבא.

"אהמ..בכיף..אני אשמח.."אמרתי.

"אז לא רק לידר מעריצה שלהם"מלמל בחיוך

"אהמ.."עניתי במבוכה.

"מאיפה אתה מכיר אותם?"שאלתי.

"העבודה שקיבלתי?..אז אני האמרגן שלהם.."חייך.

"אז כאילו?..ואוו"קראתי בחיוך ענקי מרוח על פניי

"יאלה בואי נרד לאכול ואז נלך אליהם"צחקק.

*בזמן הארוחה*

"ואז אני אומר לה 'את יכולה לעשות את זה וללכת אבל את עדיין אוהבת אותי' "אמר אבא.

והרגשתי כאילו אני מאדימה מרוב כעס...לאבא שלי יש מישהי שהיא לא אמא? אוחחחח!

"להעביר לך?"שאל דאגי מבולבל כשהצבעתי לכיוון של צלחת הסלט בעצבים.

"כן"מלמלתי והוא נתן לי את אותה צלחת.

נו איך הפרק??....תשקיעו בתגובות אה?..

והעיצוב מ-Vanilla girl