פרק 12
הנה פרק 12 3>....
ותצביעו לי בבלוג התחרות שאני נרשמתי אליה...פליזזז
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=628669
"היית מאמין??....אף אחד לא ברח ממני"אמר דני.
"אז תתרגל לזה...כולה ארבע בנות...וכן הייתי מאמין"גיחח טום.,
"גיחי...מצחיק מאוד טום....בטח עוד איזה מטומטמות"אמר דני בכעס.
"אנחנו לא מטומטמות"נעלבתי ואז קלטתי.
"לא אמרתי שאתן מטומטמות....אבל מצד שני"גיחח.
"אפ אפ...להזכיר לך על מי אתה יורד??"שאלתי.
"לא...אני יורד עליך...אבל אני מדבר על משהו אחר בכלל אם שמת לב"אמר באדישות.
"אז למה אתה מתייחס לזה???"התגרתי בו.
"כי...."לא היה לו מה לומר.
"כי ככה"שילב ידיים.
"אוקיי....וזה שהן לא רצו לדבר איתך לא אומר שהן מטומטמות"גיחחתי ועליתי לחדר.
שמתי בלינק 182 '
על פול ווליום והתחלתי לרקוד ולשיר כמו משוגעת...
"הלו הלו...תנמיכי"צעק טום מבעד ל'רעש' כשנכנס לחדר.
"מפריע לך??"צחקקתי.
"מאוד....ואני חושב שהשכנים יסכימו איתי"אמר מגחח.
"שחרר קיטור"צחקתי.
"אתה לא תכעס עליי?"שאלתי.
"על מה??"שאל.
"תבטיח.."אמרתי.
"זה תלוי"אמר מסתכל עליי בחשדנות.
"אז לא משנה"אמרתי.
"מבטיח"אמר בכניעה.
"אתמול אני רג'ינה אנג'י ולוסי היינו ב-uk2"את המילה האחרונה לחשתי.
"מה?"שאל המום.
"אתמול אני רג'ינה אנג'י ולוסי היינו ב-uk2"אמרתי.
"כן את זה הבנתי...אבל איך נכנסתן?"שאל מתחיל לכעוס והתהלך בחדר מצד לצד
ועוד לפני שהשחלתי מילה...
"את מרותקת!"קרא בכעס ויצא.
"כן...לא צפיתי לפחות מזה...מרתק"מלמלתי.
"מה כבר עשית?"צחקק דאגי כשנכנס אליי לחדר.
"לא..כלום..."אמרתי והוא התיישב לידי.
"ועכשיו ברצינות...מה עשית?"גיחח.
"הייתי ב-uk2"מלמלתי.
"את רצינית איך נכנסת??..הכניסה מותרת מגיל 18+ בלבד"דאגי הרצין לפתע.
"את לא שתית לא עשית כלום??"
"אני הייתי שם אתמול אז איך לא ראיתי אותך?"שאל בבת אחת.
"ואוואה מה כבר עשיתי כולה הלכתי לאנשהו..
ולא עשיתי כלום...וכן אתה ראית אותי...בערך..אפשר לומר"גיחחתי.
"איך??"שאל.
"נו...הייתי אם הגב אליכם ואז כשהתקרבתם אלינו ברחנו"צחקקתי.
"זאת היית את??"שאל מופתע.
"בין היתר כן"אמרתי.
"מאמי שלי"נתתי לו נשיקה.
"אני הולכת להתקלח"הוספתי.
"תמהרי...אני חייב לדבר איתך אח''כ"אמר.
"טוב"חייכתי ונכנסתי למקלחת.
נכנסתי לתוך הדוש והרגשתי איך המים החמים זורמים מעליי...
הרגשתי נפלא אחרי המקלחת הזאת...שמתי מגבת ויצאתי.
"אהמ....דאגי אני מתלבשת"אמרתי.
"נו...ומה מפריע לך?"שאל מרצד בעיניו כמחפש את גורם הבעיה.
"אתה"חייכתי.
"אה...טוב אני אשב למטה"אמר ויצא.
כשסיימתי דאגי דפק אליי בדלת ונכנס כשאישרתי....
"אז על מה בדיוק רצית לדבר איתי?"שאלתי.
"אהמ...ממה אני אתחיל...טום בטח סיפר לך"אמר מסתכל עליי.
"לא...ומה טום קשור עכשיו?"שאלתי.
"אז הוא לא סיפר לך אה?...יש לנו סיבוב הופעות באמריקה בעוד 3 ימים "אמר מנסה לעשות הכי קצר שיכול.
"מזתומרת סיבוב הופעות באמריקה??מה זה נתקע באמצע החיים עכשיו?"שאלתי.
"לא יודע..."משך בכתפיו.
"אבל אני אתגעגע אליכם.."עניתי עצובה.
"אויי....אל תבכי...בלי לבכות"אמר כשהדמעות שלי יצאו מעצמן.
"אני גם אתגעגע אליך.. "אמר מחייך.
"אבל אני אהיה פה לבד"אמרתי מבואסת.
"אבל היי...אנחנו נחזור תוך חודש"אמר
"חודש!!????"שאלתי ונאנחתי בעצב.
"ששש..את תהיי בסדר"אמר מחייך.
"אני יודע"הוסיף.
חייכתי כשהבנתי שהוא סומך עליי.
"אני אוהבת אותך"פלטתי.
הוא חייך ואמר"אני יודע...את תסתדרי כאן לבד נכון?"
"כן...אני בהחלט מקווה"אמרתי.
"אבל חודש??"שאלתי והוא צחק.
*למחרת בבצפר*
"נו...הם לא גילו שאלה היינו אנחנו?"גיחחה רג'ינה.
"לא..אבל אני גיליתי להם"אמרתי.
"למה?"שאלה אנג'י.
"לא נורא...אני כולה מרותקת"אמרתי.
"אבל..אני שמעתי שלמקפליי יש סיבסוב הופעות באמריקה"לוסי קטעה אותי מהבאסה ששררתי בה.
"כן...נכון...את שמעת נכון מאוד"אמרתי כולי מבואסת.
"לחודש"קראה לוסי.
"זה פאקינג חודש בלי חוקים"רג'ינה קבעה.
ואני ישר גיחחתי...אין כמוהן תמיד גורמות לי להרגיש טוב.
"אז תעשי מין מסיבה כזאת...לחופשי חודשי שלך"קרצה לי.
עוד פעם גיחחתי.
"נו מה???...אני רצינית..."חייכה.
"נחשוב עלייך"צחקקתי.
"יאלה בואו נלך לשיעור אנחנו מאחרות"אמרתי-
מסתכלת על השעון הגדול שהיה תלוי על מבנה בית הספר.
"מיס פלאצ'ר מה פשר האיחור?"שאל המורה.
"איחרתי"גיחחתי.
"טומאס היה תלמיד למופת" המורה 'הזכיר' לי.
"זה היה לפני עידנים"צחקקתי.
"אבל הוא היה טוב ואני לא מצפה לפחות ממך"אמר ברצינות.
"כן,כן...משתגיד"גילגלתי את עיניי והתיישבתי ליד צ'לסי במקום הקבוע שלי.
"את תשיגי לי חתימה של מקפליי?"קראתי את הפתק של צ'לסי.
"כה בטח"אמרתי בחיוך מאולץ.
"תודה מאמי אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליך"חייכה.
כלכך נמאס לי ממנה כי כל שיעור שלנו...יש לה תמיד איך לבקש ממני חתימה ממקפליי
והעיקר לא שמה לב שהיא חופרת לי.
"פסססט.."שמעתי את נטליה קוראת לי בלחש.
"פסססססט..."עוד קוראת לי בלחש
"היי ביילי פסססססססט"לחשה לי.
"מה?"התפרצתי עליה וכולם בהו בי כאילו נפלתי מהירח
"רוצה נהיה היום ביחד בהפסקה?"שאלה.
"סבבה"עניתי וחזרתי לתנוחה שלי.
*בהפסקה*
'אוףףף...מה אני אעשה בלי דאגי שלי?'חשבתי.
*צלצול פלאפון*
על הצג היה כתוב 'dougie my love'
"הלו"עניתי שמחה.
"הלו יפה שלי"חייך.
"מה קורה?"שאלתי.
"הכל טוב"חייך.
"אני מתגעגעת כבר עכשיו"אמרתי והפכתי להיות עצובה.
"אווו....את עוד תראי אותי במשך היומיים האלו..אז תצטרכי לסבול אותי"גיחח.
"אני לא אסבול אני דווקא אהנה"חייכתי חיוך שובב.
"גם אני אהנה....מאוד"שמעתי בקולו ערמומיות.
"טוב מאמי שלי יש לי חזרה אז נדבר מאוחר יותר טוב?"שאל.
"אוקיי יפה שלי אז נדבר מאוחר יותר 3>"אמרתי מדגישה את 'שלי'.
"ביי"אמר.
"ביי"אמרתי וניתקנו בו זמנית.
הסתכלתי על הפלאפון ונאנחתי בכאב מהידיעה שהם עוזבים בעוד יומיים לחודש שלם.
לא עיכלתי את העובדה ולרגע קטן הרגשתי בודדה.
"היי אני בבית"הודעתי
ונכנסתי למטבח חוטפת איזה חטיף קטן מהמגש שהיה על השולחן.
"מישהו בבית?"שאלתי לאוויר הריק כנראה.
"יופי אז אני לבד"קראתי בעצב.
התיישבתי מול הטליזיה והתחלתי לזפזפ בין הערוצים בשיעמום
עד שדאגי (אהובי) טום דני והארי חזרו..
"היי"אמרתי.
"היי"ענו ועלו למעלה עייפים ומזיעים.
"אז ביילי מה קורה איך היה היום בבצפר?
היה נחמד טוב ששאלתם!"אמרתי.
"יאללה ביילי את והשטויות שלך אנחנו עייפים אז חאלס עזבי אותנו בשקט"אמר הארי והם המשיכו לעלות.
הבטתי בהם המומה ומאוכזבת....כאילו אפילו שלום להתראות אין...
אני רציתי לבעוט בהם....אבל ידעתי שהם צודקים..מי לא יהיה עייף מחזרה של כל היום? נכון?
עכשיו לא היה לי חשק לכלום אז עליתי לחדר....הארי מבאס!
לבשתי פיג'מה ונכנסתי למיטה...נרדמתי תוך די מחשבות על הנסיעה שלהם.
*בבוקר*
"בוקר טוב"טום אמר בעודו מכין ארוחת בוקר.
עשיתי את עצמי נעלבת ממה שקרה אתמול והתעלמתי ממנו.
"נו מה את כזאת עכשיו?"גיחח מסתכל עליי.
"אני לא שומדבר.."אמרתי בוהה בנקודה לא ברורה שעל השיש.
"וואי...אי אפשר לדבר איתך הא?"אמר בכעס.
"כשתרגעי תספרי לי מה עובר עלייך"אמר עצבני ויצא מהמטבח
"רק עצבים היא עושה לי"שמעתי אותו ממלמל והנחתי שזה באמת שטות.
"היי"מלמלתי כשהייתי בכניסה לחדרו של טום אך הוא לא שמע אותי.
"אתה מבין....היא משגעת אותי!!-
לפעמים אני חושב שהיה טוב יותר אם היא בכלל לא הייתה מופיעה פה"אמר בשקט והסתובב אליי.
"אני אדבר איתך אח''כ דני...ביי"אמר והתקרב אליי
הדמעות עמדו לצאת ואני הסתכלתי עליו מבעד לדמעות והתאכזבתי..
"די...ביילי.."אמר ובא לחבק אותי אך במקום זאת התרחקתי ממנו ויצאתי החוצה
אל הרוח הקרה שסחפה אליי צמרמורות בגוף אך לא שמתי לב לכך..
וכל מה שרציתי זה ללכת...רחוק יותר ממנו...
"ביילי" שמעתי אותו קורא לי מרחוק.
ניגבתי את הדמעות שלי והתיישבתי על יד האגם מנסה לחשוב על משהו.....
"אולי אני אחזור לאמא שלי?"שאלתי את עצמי.
"לא...אני אחזור...שיסבול ממני קצת למה מה יש??..-
זכותי להיות שם"ניגבתי את הדמעות בפעם האלף וקמתי.
חזרתי הביתה אחרי שעתיים אצל רג'ינה ואנג'י.
"איפה היית??..דאגתי לך"אמר טום וחיבק אותי.
אני התרחקתי ונכנסתי לחדר מנסה לא לחשוב על מה שהיה ונכנסתי להתקלח בסוף.
זרם המים החמים הרחיק אותי לרגע או שתיים מהמקרה של טום
וחשבתי שהלוואי שהייתי חוזרת הביתה לאבא אמא שון ולידר.
הפסקתי את זרם המים ויצאתי מהדוש התנגבתי , לבשתי פיג'מה , ויצאתי לכיוון המיטה שלי
בתור מנסה לשקוע בשינה עמוקה והצלחתי.
עד כאן
ביילי העצובה והבודדה =(
היי מקורה?איך הפרק??...יצא נחמד ניראלי...
כולה 9 תגובות בפעם הקודמת...ורובן שלי
אני אשמח לשמוע את דעתכם על הסיפור שלי אז...
תגיבו כן..???אל תתקמצנו...
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בליצ'\בלוג סיפורים