אם הייתי צריכה לסכם את השנה שחלפה הייתי אומרת בהחלט שזאת השנה הכי בראשיתית שהייתה לי בחיים
כ"כ הרבה התחלות חדשות
ועדכונים של דברים ישנים שנעלמו לרגע
באמת שהיה טוב.
נניח, עכשיו, כשאני כולי בכתיבת הפוסט הזה וברי ופורטיס שרים שצהרי היום אבל בחוץ כבר חושך ואני חושבת על זה שהיום הזה היה מנוצל בןזונה, אני לא חושבת על כמה שהיה טוב
או כשאני יודעת שאני צריכה לסדר את החדר, (תעני לי אם את שומעת, האם את פה? עוד לא הגעת. כי הכל התבלבל אצלי. דברי אליי) איןליבראש "איזה כיף היה", כי זו לא האופוריה של כיתה י'
אומרים שכששולחן של מישהו מבולגן, זה אומר שהחיים שלו מבולגנים
אני מרחיבה ואומרת שאם החדר שלי מבולגן זה אומר שאין חשיבות לשום דבר שקיים בו
אני יכולה לוותר על המחשב, ועל ה100+ בגדים שיש לי, ועל הפלאפון, ועל הפוסטרים, ועל השולחן, ועל המגירות, ועל המדף, ועל השטיח.
ועל לוח המודעות, ועל גליונות ציונים מלפני שלוש מאות שנה
על פספורטים ומתנות ובועות סבון
והדבר היחיד שאני לא יכולה להגיד שאני יכולה לוותר עליו זה הדיסקים וטישו. זה בעצם שניים. טוב, אני גם צריכה משהו להשמיע בו את הדיסקים, ובטריות להחליף.
אבל זה לא חייב להיות בחדר שלי
הייתי יכולה להסתדר עם ראסטות ובלי פינצטה ועם נזם ובלי נעליים ועם הרבה לכלוך. אבל קשה לי לקבל את המחשבה של צבא; אין סיבה להתענות, הרי החיים הטובים נמצאים במרחק שני מטר ממך, ואתה כולך מלא בבוץ כי איזה גנרל חשב שזה יאמן אותך לחיות חיים טובים יותר.
אני לא מקבלת את זה.
סיבה יכולה להיות הרצון שלי להתלכלך ולהגיע לגבולות מסוימים של צורת חיים. אבל למי יש זכות להכריח אותי? תנו לי לטעות
תנו לרגש ל.
איזו מלודיה יש בשיר שפותח את מנועים קדימה, איזו מלודיה.
קו חוצה?
הצלחתי להסביר לשחר והיא הבינה מה בדיוק מפריע לי, וזה עושה טוב שבמקום לנסות לפתור, פשוט מקשיבים.
האנשים שלי כ"כ קשורים, אבל כ"כ פזורים
זה של אלג'יר
-> אני לא אוהב שמפריעים לי להתרכז בחלומות שלי
יגיע הסתיו, יסלק ממני את כל הליכלוך
והלילה
אתה הולך לחלום את כל החלומות הכי יפים שיש
זה הסיפור האמיתי, עכשיו אני מושלם
עכשיו אני לא זוכר שום דבר קטן
ויש את כל הזמן שאפשר
שנשאר
אין כבר מחשבות
אין כבר קולות
יש רק אהבה בין ההריסות
אני בתוך הצינורות
כבר כמה ימים, כמה שבועות
כמה שנים טובות
אולי
איבדתי כל תחושה
אבל בעצם על הרצפה
שותה את הגשם המלוח
מסומם מהים, או שיכור מהרוח
שיכור מהרוח